1גרלות. מה ת"ל – שיהיו שוין, שלא יהיה אחד של זהב ואחד של כסף, אחד גדול ואחד קטן לבכונת השאלה מה ת"ל, משום דדי היה לכתוב ונתן על שני השעירים גורל אחד לה' וגו'.
.
(שם ל"ז א')
2גורל אחד וגו'. יכול יתן שנים על זה ושנים על זה, ת"ל גורל אחד לה', אין כאן לשם אלא אחד ואין כאן לעזאזל אלא אחר, יכול יתן של שם ושל עזאזל על זה ושל שם ושל עזאזל על זה, ת"ל גורל אחד לה', אין כאן לשם אלא אחד ואין כאן לעזאזל אלא אחד לגור"ל לאחר שהגריל כהלכה יקיים מצות נתינה ליתן שניהם על כל אחד כדי לקיים ונתן גורלות שנים על כל אחד משניהם, וכ"מ בירושלמי, וטעם הדרשה דכיון דכתיב גורל שמעינן שהוא אחד, וא"כ מלת אחד מיותר, ולכן מפרש שבא לדרשה.
.
(שם שם)
3וגורל אחד. יכול לפי שמצינו בציץ שהשם כתוב עליו הוא של זהב יכול אף זה של זהב לדלפי שגם כאן היה כתוב על הגורל – לה'.
, ת"ל גורל גורל ריבה, ריבה של זית, ריבה של אגוז, ריבה של אשכרוע להמין עץ יקר [בוק"ס בוים], ועה"פ בישעיה מ"א תדהר ותאשור תרגומו מורנין ואשכרעין. וטעם הרבוי גורל גורל הוא משום דדי היה לכתוב ואחד לעזאזל.
.
(שם שם)
4לעזאזל. מהו עזאזל, תני חדא, שיהא עז וקשה לור"ל שיהיה ההר שנשלח השעיר לשם עז וקשה.
, יכול בישוב ת"ל במדבר לזר"ל שיהיה ההר הזה במדבר ולא בישוב. ונראה דצ"ל ת"ל המדברה, דכן כתיב לקמן בפסוק י', וגם בהכרח צ"ל כן, דאי כגירסתינו במדבר היה צ"ל סדר הדרשות בהפך מנין שבצוק ת"ל גזרה יכול בישוב ת"ל במדבר כי כן הוא הסדר בכתוב אל ארץ גזרה ושלח את השעיר במדבר.
ומניין שבצוק ת"ל גזירה לחור"ל ומנין שצריך לשלחו לההר שבצוק והוא מקום הרחוק כשנים עשר מיל מירושלים ת"ל לקמן פסוק כ"ב אל ארץ גזרה, וגזרה באורו חתוך, כמו והמה מידך נגזרו (תהלים פ"ח), וההר שבצוק חד כסכין.
, ותניא אידך עזאזל קשה שבהרים, וכן הוא אומר (יחזקאל י״ז:י״ג) ואת אילי הארץ לקח, ודבי ר' ישמעאל תנא, עזאזל – שמכפר על מעשה עוזא ועזאל לטפירש"י עוזא ועזאל שני מלאכי חבלה שירדו לארץ בימי נעמה אחות תובל קין, ועליהם נאמר ויראו בני האלהים את בנות האדם, ור"ל עזאזל מכפר על העריות, עכ"ל. וצ"ע הא בסמוך בפרשה מבואר שמכפר על כל העונות, ולמה תפס דוקא עון עריות, וצ"ל דעיקרו בא לכפר על עון עריות ורק כשמתודה עליו מתודה אגב על כל העונות, ולפי"ז י"ל טעם פשוט על קריאת פרשת עריות במנחה ביוהכ"פ מפני שהוא מענין היום [ובשחרית א"א לדחות פרשת היום מפני קריאה זו], ורבים ממפרשים ופוסקים תמהו על קריאה זו ביום זה. –
ומה שראו חז"ל בכלל לדרוש המלה עזאזל י"ל ע"פ מש"כ כ"פ בחבורנו דעל הרוב שורש כל מלה מלה"ק הוא לא יותר משלש אותיות, ואשר היא יותר משלש דרשוה חז"ל, וכה דרשו תלפיות – תל שפונים אליו (ברכות ל"א א'), תלתלים – תלי תלים (עירובין כ"א ב'), חשמל – חיות אש ממללות (חגיגה י"ב א'), מלקוש – ממלא תבואה בקשיה (תענית ו' א'), ממזר – מום זר (יבמות ע"ז ב'), שעטנז – שוע טוי ונוז (נדה ס"א ב'), וכהנה הרבה, והוא הדין הכא במלת עזאזל שכולה מן השורש.
.
(שם ס"ז ב')