קח לך עגל. מכדי כתיב (פ' ד') ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל, קח לך עגל למה לי, שמע מינה קח לך – משלך גנראה טעם הדיוק מדשני לכתוב בלקיחת ישראל בלשון קחו שעיר עזים ולא כתיב קחו לכם, א"כ למה לא כתיב גם באהרן קח עגל ולא קח לך. ורש"י כתב קח לך למה לי דשני קרא בדבוריה ממה שהתחיל לדבר, עכ"ל, ולפי מש"כ אפשר ט"ס ברש"י וצ"ל ממה שסיים לדבר. וטעם הדבר דצריך ליקח משלו נראה ע"פ המבואר בירושלמי ריש יומא דקרבן המלואים הוא קרבן יחיד, וא"כ אין שייכות שהצבור יתנו לו ע"ז עגל, ודברי הק"ע בזה צ"ע.
. (יומא ג' ב')
עגל בן בקר. [מכאן דעגל בכלל שור הוא] דנ"מ בזה לענין הקדש דקיי"ל הקדש בטעות אינו הקדש, כגון אם אמר שור שיצא מביתי יהא הקדש ויצא איל אינו כלום, אבל אם יצא עגל הוי הקדש כדכתיב עגל בן בקר, הרי הוי עגל בכלל שור. ותמיהני שלא הביאו ראיה יותר מכרחת מלשון הכתוב בתהלים ק"ו וימירו את כבודם בתבנית שור, וקאי על מעשה העגל. ועיין בב"ק ס"ה ב' ובש"ך לחו"מ ריש סי' שנ"ג, וצ"ע.
. (ירושלמי נדר פ"ה ה"א)