ובני פלוא אליאב. ההוא דאמר נכסי לבני, והוי ליה ברא וברתא, מי קרו אינשי לברא בני או לא, אמר רבא, ת"ש, ובני פלוא אליאב אהרי דגם בלשון התורה נקרא בן אחד בלשון רבים בני, ונ"מ בזה פשוטה, שאם דרך העולם לקרוא לבן אחד בלשון רבים, א"כ כיון כאן שבנו יקח כל עזבונו ולא בתו, ואם אין מדרך העולם לקרוא כן א"כ ע"כ צ"ל שכיון גם לבתו שתקח גם היא חלק ירושה. ואע"פ שאם נאמר שכיון רק לבנו קשה למה ליה כלל לומר צואה זו, והלא גם אם לא היה אומר כלום היה בנו יורשו, אך יצוייר שמוכרת לומר כן היכי שכבר נתן נכסיו בצואת שכיב מרע לאחרים, ובא בצווי זה לחזור בו, כ"מ בתוס'. וע"ע מענין זה בטור חו"מ סי' קמ"ז דרק בשכיב מרע הדין כן ולא בבריא, יעו"ש מילתא בטעמא.
.
(ב"ב קמ"ג ב׳)
(ב"ב קמ"ג ב׳)