את ראשו. והא מדכתיב וגלח את כל שערו מה ת"ל עוד את ראשו, לפי שנאמר (פ' קדושים) לא תקיפו פאת ראשכם יכול גם מצורע כן ת"ל את ראשו נטומפרש בגמרא דמזה ילפינן דהקפת כל הראש שמה הקפה, דאל"ה אכתי קשה את ראשו ל"ל, כיון דצריך כאן לגלח את כל שער הראש, וע"ע מענין זה במקומו בפ' קדושים.
. (יבמות ה' א')
את ראשו וגו'. מה ת"ל לפי שנאמר בנזיר (פ' נשא) תער לא יעבור על ראשו יכול אף נזיר מצורע כן, ת"ל את ראשו. ואת זקנו ל"ל, לפי שנאמר בכהנים (פ' אמור) ופאת זקנם לא יגלחו, יכול אף כהן מצורע כן, ת"ל ואת זמנו סכונת הקושיא מה ת"ל הוא כיון דכתיב וגלח את כל שערו הרי גם שער ראש וזקן בכלל, ואע"פ דכבר מצריך זה למילף דאין בזה משום לא תקיפו פאת ראשכם, כמבואר בדרשה הקודמת, אך זה אתיא אליבא מאן דס"ל הקפת כל הראש לאו שמה הקפה וא"כ לא אצטריך את ראשו לתכלית זה וכמש"כ באות הקודם. ובנזיר מ"ח ב' מפרש הגמרא דאצטריך שניהם ולא הוי ילפינן כהן מנזיר ונזיר מכהן, משום דבכל אחד יש למפרך, מה לכהן שהלאו שלו אינו שוה בכל רק בכהנים, ולכן לאו כזה קיל, ומה לנזיר שכן ישנו בשאלה שיכול לשאול לחכם על נזירותו משא"כ בכהונה.
. (נזיר מ"א א')
ואת כל שערו יגלח. מה ת"ל עוד יגלח, ליתן אחריות לתגלחת, שאם לא גלח בשביעי יגלח בשמיני ובתשיעי ובעשירי סבכונת הקושיא מה ת"ל עוד יגלח כיון דכבר כתיב וגלח את כל שערו, ודריש שכפל הלשון מורה שיגלח בלא ישונה אף כי לאחר יום השביעי.
. (שם)