אשר לא תאכלו מהם. לרבות את הצפור השחוטה שבמצורע כדעיין מש"כ בדרשה הקודמת, ומפרש בגמרא חולין ק"מ א' דאצטריכי שתי הדרשות לעבור בעשה ול"ת. –
ועיין בירושלמי ע"ז פ"ה הי"ב סמיך מדרשה זו לפרש טעם דין המשנה שם שצפרי מצורע אוסרין בכל שהוא, ר"ל אפילו אם נתערבו אחת באלף אוסרין את כולן. ומה דנקט צפרי מצורע בלשון רבים הכונה צפרי מצורע דעלמא, אבל באמת מהשני צפרים שלוקחין למצורע רק האחת השחוטה אסורה, אבל המשולחת מותרת כמו שמבואר למעלה, וחדוש על מפרשי המשנה שלא העירו בזה, והרמב"ם פט"ז ה"ז ממאכלות כתב בדיוק צפור מצורע השחוטה.
אבל התוס' בקדושין נ"ז א' רצו לדייק מלשון צפרי מצורע דבאמת גם המשולחת אסורה משעת שחיטת השחוטה עד שעת שילוחה, יעו"ש. וצ"ע לחדש דין זה ע"פ דיוק קל כזה אשר י"ל כפשוטו דצפרי – פירושו צפרי דעלמא כמש"כ וכמו שרגיל בגמרא בכ"מ לשון כזה, וגם כסמך ראיה לפי' זה מתמורה ל"ד ב' דחשיב בין הנקברים צפרי מצורע, והסברא נותנת דאיירי רק בשחוטה, משום דהמשולחת לאחר השילוח מותרת, ודוחק לומר דאיירי אם שחטה עד השילוח, ומה דנקט צפרי בלשון רבים אשיגרא דלישנא הוא. .
(קדושין נ"ז א')
ועיין בירושלמי ע"ז פ"ה הי"ב סמיך מדרשה זו לפרש טעם דין המשנה שם שצפרי מצורע אוסרין בכל שהוא, ר"ל אפילו אם נתערבו אחת באלף אוסרין את כולן. ומה דנקט צפרי מצורע בלשון רבים הכונה צפרי מצורע דעלמא, אבל באמת מהשני צפרים שלוקחין למצורע רק האחת השחוטה אסורה, אבל המשולחת מותרת כמו שמבואר למעלה, וחדוש על מפרשי המשנה שלא העירו בזה, והרמב"ם פט"ז ה"ז ממאכלות כתב בדיוק צפור מצורע השחוטה.
אבל התוס' בקדושין נ"ז א' רצו לדייק מלשון צפרי מצורע דבאמת גם המשולחת אסורה משעת שחיטת השחוטה עד שעת שילוחה, יעו"ש. וצ"ע לחדש דין זה ע"פ דיוק קל כזה אשר י"ל כפשוטו דצפרי – פירושו צפרי דעלמא כמש"כ וכמו שרגיל בגמרא בכ"מ לשון כזה, וגם כסמך ראיה לפי' זה מתמורה ל"ד ב' דחשיב בין הנקברים צפרי מצורע, והסברא נותנת דאיירי רק בשחוטה, משום דהמשולחת לאחר השילוח מותרת, ודוחק לומר דאיירי אם שחטה עד השילוח, ומה דנקט צפרי בלשון רבים אשיגרא דלישנא הוא. .
(קדושין נ"ז א')