לא יהיה לך. מכיון שנאמר לא תעשה לך פסל וגו׳ מה ת"ל עוד לא יהיה לך וגו', שיכול אין לי אלא שלא יעשה מניין שלא יקיים העשוי כבר, ת"ל לא יהיה לך יטכי תכלית איסור העשיה הוא מחמת עבודה שלא יעבוד, וא"כ חשש וקפידא אחת בעשיה ובקיום. . (מכילתא)
אלהים אחרים. וכי אלהות הן, והלא כבר נאמר (ישעיהו ל״ז:י״ט) כי לא אלהים המה, אלא שאחרים קוראין אותם אלהות כומפרש לפי"ז אלהים אחרים כמו אלהים של אחרים, וההוראה הזאת מוכרחת גם בשבת (פ"ח ב') המובא בדרשה הקודמת שוב מה כתיב בה לא יהיה לך אלהים אחרים, כלום בין עמים אתם שרוים. ועיין במדות סופרים לרא"ה ווייס כתב וז"ל, באיפת צדק [הם הגהות הגר"א] מותק שתי המלים אלהים אחרים מפני שענין זה שלא יקיים לא מאלהים אחרים אלא מלא יהיה לך נדרש, אבל במח"כ טעה בזה, שב' המלים אלהים אחרים נמשכות למטה ומהן מתחיל מדרש חדש וכצ"ל ת"ל לא יהיה לך. אלהים אחרים וכי אלהות הן וכו' עכ"ל, ורשמנו על גליון הספר ההוא בזה"ל, כמה עזה נפשו לעשות את הגר"א מוטעה בדבר קל הקל כזה, אבל באמת מחק הגר"א לא המלים אלהים אחרים הסמוכות לדרשה זו רק לפני שתי שורות הקודמות לענין הדרשה אין לי אלא שלא תעשו העשוי כבר מניין וכו' [כבדרשה הקודמת לפנינו], וכן הוא בהגהות הגר"א שלפנינו ושם מוכרח למחוק, ע"כ. ואע"פ כי הערה זו קלה ופשוטה מאד, אך לכבודו של איר עולם הגר"א ז"ל מצאנו לנכון להעיר בזה. . (שם)
על פני. למה נאמר, שלא ליתן פתחון פה לישראל לומר שלא נצטוה על ע"ז אלא מי שיצא ממצרים, ת"ל על פני, לומר, מה אני חי וקיים עד עולם אף אתה ובנך ובן בנך עד סוף כל הדורות לא תעבוד ע"ז כאלכאורה קשה, דלתכלית כונה זו הו"ל לכתוב פשוט חוקת עולם לדורותיכם או אתה וזרעך עד עולם, כלשון הרגיל בכל התורה, ולמה זה סבב הענין לכלול זה בלשון על פני שיהיה צריך לפרש הכונה, ונראה דבזה בא לאשמעינן גם טעם גוף המצוה הזאת לדורותיכם, כלומר שלא יאמרו שלא נצטוה על עבודת כוכבים אלא מי שיצא ממצרים מפני שהוא ראה בגדלו ותקיפתו של הקב"ה ביציאת מצרים וקריעת הים וירידת המן ועוד, משא"כ לדורות שאין רואים נסים גלוים אז אין טעם על חיוב מצוה זו קמ"ל על פני שזה מורה שאני חי וקיים לעד ולעולמי עולמים, ולא תסור השגחתי מישראל עד עולם, וא"כ ממילא דין הוא שלא יסור הצווי הזה גם לדורות, ודו"ק. . (מכילתא)