את משפטי וגו'. ת"ר, את משפטי תעשו ואת חקותי תשמרו, איזו הם משפטים ואיזו הם חקים, משפטים – דברים שאלמלא לא נכתבו דין הוא שיכתבו, ואלו הן, עבודה זרה וג"ע וש"ד וגזל וברכת השם, ואיזו הם חקים – דברים שהשטן משיב עליהם, אכילת חזיר ושעטנז וחליצת יבמה וטהרת מצורע ושעיר המשתלח, ושמא תאמר מעשה תהו הם, ת"ל אני ה', אני ה' חקקתיו ואין לך רשות להרהר בהם ומפרש משפט על הדינים שהשכל והמוסר מחייבים אותם לעשות או שלא לעשות, וחקה הם מצות שאין הדעת והשכל משיגם. וי"ל דנראה לו לפרש כן מדכתיב אצל משפטים תעשו ואצל חקים תשמרו, משום דדברים שהשכל מחייב עשייתם א"צ לצוות על השמירה שהוא ענין קבלה בלב וברעיון מפני שמכיון שהשכל מודה בהם הרי הוא שומר אותם בדעתו והסכמתו, ורק לקיום העשיה צריך לצוות מפני שלפעמים יש סבות המונעות קיומם, כמו יצר הממון והתאות וכדומה, וכמ"ש (חגיגה י"א ב') גזל ועריות נפשו של אדם מחמדתן. אבל חקים מכיון שאין מתקבלים על השכל האנושי, צריכים צווי לשמור אותם ברעיונם ודעתם ושלא יהרהרו באמתתם, וכדמפרש.
. (יומא ס"ז ב')
את משפטי וגו'. תניא, את משפטי תעשו ואת חקתי תשמרו ללכת בהם – משפטי אלו הדינין, חקותי אלו המדרשות, תשמרו זה המשנה, ללכת בהם זה המשנה זכל זה כלול במש"כ בדרשה הקודמת דמשפטים הם הדינים שהשכל מחייב אותם וחקים הם מצות שלמעלה מן השכל, ולכן דריש חקותי אלו המדרשות, תשמרו זה המשנה, מפני שבהם באו דינים נוספים על התורה הכתובה עפ"י דרשות שונות וי"ג מדות, ולכן צריכין צווי מיוחד, וע"ע מש"כ בענין זה ס"פ משפטים בפסוק והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם.
. (תו"כ)