1שמר ושמעת. תניא, האומר הרי עלי תודה בלא לחם וזבח בלא נסכים ואמרו לו הבא תודה ולחמה, זבח ונסכיו, ואמר אלו הייתי יודע שכן הוא לא הייתי נודר כופין אותו ואומרים לו שמור ושמעת, שמור – הבא תודה ולחמה זבח ונסכיו, ושמעת – שלא תהא רגיל לעשות כן קטואביי דריש שמור ושמעת, שמור הבא תודה, ושמעת הבא לחמה, וכמו שהעתקנו כן היא דרשת רבא. ונראה בכלל מה שנראה להו לדרוש לשון זה אף כי יש לפרשו כפשוטו, יען כי לפי הפשט הול"ל שמע ושמור, שהרי מקודם שומעים ואח"כ שומרים, ועל מה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע אמרו עמא פזיזא, וכמה דרשות נאמרו על זה, וכן במה דכתיב באסתר קיימו וקבלו דרשו על זה (מגילה ז' א') וזה הוא מפני דהול"ל קבלו וקיימו, כמש"כ, וגם הכא דריש שינוי לשון זה, וזה הוא גם טעם הדרשות הבאות.
.
(מנחות פ"א ב')
2שמר ושמעת. מלמד שאם שמרת מעט סופך לשמוע הרבה, ואם שמרת מה ששמעת סופך לשמור גם מה שלא שמעת קיר"ל אפילו גדרים וסייגים, וע"ד שאמרו קדש עצמך במותר לך, וטעם הדיוק מלשון שמור ושמעת בארנו באות הקודם.
[ספרי].
3שמר ושמעת. מלמד שכל מי שאינו בכלל משנה אינו בכלל מעשה קיאעיין מש"כ בטעם דיוק הלשון שמור ושמעת לעיל אות ק"ט. ובבאור ענין דרשה זו הוא ע"ד מ"ש באבות לא עם הארץ חסיד, והענין פשוט מפני שמחסרון ידיעתו אינו יודע איך להתנהג ע"פ דיני התורה, ובארנו יותר ענין זה לעיל בפ' ואתתנן (ה' א').
.
(שם)
4את כל הדברים. מה ת"ל כל, לומר, שתהא מצוה קלה חביבה עליך כמצות חמורה קיבדבעלמא כתיב הדברים בלא תוספת כל, וגם כאן היה המשך ללשון הפ' בלא מלת כל, ולכן דריש כזה מפני שבפרשה זו נאמרו הרבה מצות חמורות וקלות.
.
(שם)
5הטוב והישר. מהו הטוב ומהו הישר, רבי עקיבא אומר, הטוב בעיני שמים והישר בעיני אדם קיגנראה דמכוין לפרש כן הלשונות האלה ע"פ מש"כ רש"י בפ' בראשית (א' ז') דכל דבר שלא נראה גמר ענינו ותכליתו אינו יוכל להקרא טוב אע"פ שבתחלתו נראה טוב, יעו"ש. ולפי"ז דבר הנראה לטוב בעיני אדם אפשר רק לקרוא בשם ישר, מה שנראה ישר לעינים בשעתו, אבל לא בשם טוב, יען כי לתכלית שם טוב דרוש לדעת עתידות הדברים ותוצאותיו מה שאי אפשר לאדם קצר עין לראות, ולכן א"א לומר הטוב בעיני אדם כי אם בעיני ה' הרואה לתכלית וקץ. ודעת ר' ישמעאל לדרוש בענין אחר, וקבענו כדעת ר"ע דבעלמא הלכה כותיה מחבירו, וכ"כ רש"י כאן.
.
(שם)