מי שם פה וגו'. א"ר יהושע בן לוי, בשעה שברח משה מלפני פרעה נעשו כל אוכלוסין שלו, מהם אלמין, מהם חרשים, מהם סומין. אמר לאלמין היכן משה – לא היו מדברין, אמר לחרשים – לא היו שומעין, לסומין – לא היו רואין, הוא שהקב"ה אמר למשה מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור, תמן קמתי לך והכא אנא לא קאים לך הבתמיה, ור"ל האם לא אעמוד עתה להושיע לך, ובפירש"י בפסוק זה הובאה דרשה זו בשינוי לשון וענין והיא מתנחומא. ועיין בתוס' חגיגה ב' ב' הביאו ממ"ר דסתם חרש אינו שומע וגם אינו מדבר, אבל מגמרא שם וכן מסוגיא דגיטין ע"א א' מתבאר דסתם חרש הוא רק אינו שומע, ומדרשת הירושלמי שלפנינו סמך ראיה לזה, משום דאל"ה הול"ל גם שהחרשים לא היו מדברים. .
(ירושלמי ברכות פ"ט ה"א)
(ירושלמי ברכות פ"ט ה"א)