כי בשש משה. אל תקרא בשש אלא באו שש אר"ל עברו שש שעות היום ועוד לא בא, כפי שיתבאר בסמוך ושהבטיח להם לבא בתחלת שש שעות והם טעו בדבריו כמו שנבאר. ויתכן דלכן הוציא המלה בשש מפשטה, דהכונה נתאחר, משום דלפי חקי הלשון היה צ"ל כי בוש בשי"ן אחד, כמו ויחלו עד בוש (שופטים ג׳:כ״ה) ויפצרו עד בוש (מ"ב ב'), ובכפילות השיני"ן נמצא רק כאן ובשופטים ה' בסיסרא, מדוע בושש רכבו לבא, וגם שם דרשו כמו כאן מדוע בא שש ולא בא כמבואר במ"ר בראשית ס"פ י"ח. , בשעה שעלה משה למרום אמר להם לישראל לסוף ארבעים יום בתחלת שש אני בא בר"ל בתחלת שש שעות אני בא. ומה שקבע זמן ירידתו בו' שעות י"ל ע"פ המבואר בשבת פ"ו ב' על הפסוק (ישעיה מ"א) לא מראש בסתר דברתי דקאי על נתינת התורה שהיתה בפרסום, וזמן היותר מסוגל לפרסום הוא בשש שעות היום שאז כל בני האדם נעורים כמבואר בפ' לך בעצם היום נמול אברהם, ודרשו במ"ר בעצם היום – בו' שעות, כדי לפרסם דבר המילה. , לסוף ארבעים יום בא שטן וערבב את העולם, אמר להם, היכן משה, אמרו לו עלה למרום, אמר להר באו שש ולא בא גסיבת הדבר שלא בא לאותה שעה הוא משום דטעו ישראל בדבריו, שהם סברו שיום שעלה הוא ממנין ארבעים יום, ובאמת כונתו היתה על מ' יום שלמים שכל יום יהיה יום ולילה וכדכתיב שהיה במרום ארבעים יום וארבעים לילה ויום שעלה לא היה לילו עמו, ועיין בפירש"י בפסוק זה ובדרשה הבאה. .
(שבת פ"ט א׳)
(שבת פ"ט א׳)