בבקר בבקר. תנא ר' ישמעאל, בבקר בבקר, בא הכתוב ליתן תחום לבקרו של בקר כדר"ל דבקר של עלות השחר הוי תחומו של זריחת השמש, ולכן אע"פ שעדיין לא נודעה השמש לבריות בכ"ז גם אור השחר קרוי בקר, ועיין מש"כ בזה לקמן בפ' תצוה בפסוק והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר. . (ירושלמי ברכות פ"א ה"א)
וחם השמש. אימתי – בארבע שעות, או אינו אלא בשש שעות, כשהוא אומר (פ׳ וירא) כחם היום הרי שש שעות אמור כהכלומר, מצינו במקום אחר ששינה הכתוב בלשונו ואמר והוא יושב פתח האהל כחם היום ולא אמר כחם השמש, אלא היום משמע כל המקומות תמין בין חמה בין צל הוא מדבר בשעה ששית שאז כן הוא הטבע. , הא מה אני מקיים וחם השמש – בארבע שעות כודאילו קודם ארבע שעות אף השמש צונן. ובדרשה הבאה דריש וחם השמש אימתי בארבע שעות, מאי משמע, אמר קרא וחם השמש ונמס, איזו היא שעה שהשמש חם והצל צונן הוי אומר בארבע שעות, ולפי אותה דרשה קשה טובא ל"ל כאן לדייק מפסוק כחם היום דכאן איירי בארבע שעות אחרי דמגוף הפסוק מוכח כן, כמ"ש איזו היא שעה וכו' בארבע שעות, ואפשר לומר דלולא הפסוק כחם היום הייתי אומר דהלשון וחם השמש היינו חום היום והלשון חם השמש לאו דוקא הוא אלא דבר הכתוב בהוה, משא"כ עתה שרואים אנו שבפסוק אחד כתיב כחם היום וכאן כתיב וחם השמש, על כרחיך דחמימות היום וחמימות השמש הם שני ענינים בזמנים שונים, כדמפרש, ודו"ק. . (ברכות י"ז א׳)
וחם השמש. אימתי – בארבע שעות, מאי משמע כזואע"פ דבדרשה הקודמת דריש זה, אך התם יליף רק דלא איירי בשש שעות, אבל הכרח דאיירי בארבע שעות לא יליף שם, וממלא לדרוש זה כאן. , אמר רב אחא בר יעקב, אמר קרא וחם השמש ונמס, איזו היא שעה שהשמש חם והצל צונן הוי אומר בארבע שעות כחמדייק דהצל צונן מדלא כתיב והיום חם אלא והשמש חם, משמע אבל הצל צונן, וכמבואר בדרשה הקודמת, יעו"ש. . (ברכות י"ז א׳)