ויקם משה. תניא, רבי אומר, ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו ויתן את בריחיו ויקם את עמודיו, מכאן דמעלין בקודש ואין מורידין ופירש"י וז"ל, מדרישא וסיפא דקרא בלשון הקמה דאפילו בצחות הלשון לא הורד ש"מ דאין מורידין, עכ"ל. וגם יש לפרש הכונה ע"פ המבואר במ"ר דבכל ז' ימי המלואים היה מקימו ומורידו, וחזר והקימו והורידו, יעו"ש, ומדלא כתב גם ויורד ש"מ דאין לשון כבוד הוא לכתוב בו ירידה, וש"מ דאין מורידין בקודש, ועיין ברש"י מגילה כ"ו א' הביא מתוספתא דמכאן ילפינן דמעלין בקודש, והיינו משום דבצלאל עשה את המשכן ומשה הקימו, והא דאין מורידין ילפינן מפסוק אחר בפסוק ועשו אותם רקועי פחים צפוי למזבח. ומטעם זה דמעלין בקודש ואין מורידין קיי"ל שאין מוכרין ס"ת כדי לקנות ספרים או לכתוב גיטין על קלף המעובד לשם ס"ת אסור וכדומה, ועיין באו"ח סי' קנ"ד ובב"ח ליו"ד סי' ע"ר.
וע' בברכות כ"ח א' איתא הלשון גמירי מעלין בקודש ואין מורידין, ותמה הגרי"ב בגה"ש על הלשון גמירי אחרי דמפסוק ילפינן זה, אמנם בירושלמי בכ"מ הובא ענין זה ולא יליף משום פסוק, ובירושלמי ברכות פ"ג ה"ג איתא הלשון שמעתי שמעלין בקודש וכו', וצ"ל דהלמוד מהפסוק ההוא הוא אסמכתא וגוף הענין היה לחז"ל בקבלה. .
(מנחות צ"ט ב׳)
וע' בברכות כ"ח א' איתא הלשון גמירי מעלין בקודש ואין מורידין, ותמה הגרי"ב בגה"ש על הלשון גמירי אחרי דמפסוק ילפינן זה, אמנם בירושלמי בכ"מ הובא ענין זה ולא יליף משום פסוק, ובירושלמי ברכות פ"ג ה"ג איתא הלשון שמעתי שמעלין בקודש וכו', וצ"ל דהלמוד מהפסוק ההוא הוא אסמכתא וגוף הענין היה לחז"ל בקבלה. .
(מנחות צ"ט ב׳)