לא ישבו בארצך. תניא, לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי, יכול בעובד כוכבים שקיבל עליו שלא לעבוד ע"ז הכתוב מדבר, ת"ל (פ׳ תצא) לא תסגיר עבד אל אדוניו אשר ינצל אליך מעם אדוניו עמך ישב בקרבך קסהבאור הענין כי לכאורה הדעת נותנת לאוקים הפסוק בעובד כוכבים שקיבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים, משום דאי בשבע אומות איירי הוי האזהרה לא ישבו בארצך אך למותר אחרי שעליהם הוזהרו בלא תחיה כל נשמה, וא"כ פשיטא דלא ישבו בארצך, אבל אי בעובד כוכבים שקיבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים יש סברא לומר דאע"פ שאינם בכלל לא תחיה כל נשמה, בכ"ז לא ישבו בארצך כיון דלא קיבלו עליהם שבע מצות ב"נ, על זה אומר דלא כן הוא, דבכזה כתיב לא תסגיר עבד אל אדוניו וגו' עמך ישב בקרבך, והפירוש הוא אל תוציאוהו מביניכם להשיבו לעבודת כוכבים שלו אלא צריך להושיבו עמך, וא"כ ע"כ צ"ל דהאזהרה קאי ע"ז העובד עבודת כוכבים ממש, ואע"פ דעל זה הוזהרו בלא תחיה כל נשמה צ"ל דאיירי באופן שהשלימו עם ישראל קודם הכניסה לארץ, דבאופן כזה אסור להרגם כמבואר לפנינו ס"פ שופטים ובפ' תצא בפסוק לא תדרוש שלומם, ואשמעינן הפסוק דאעפ"כ אסור להושיבם בארצך פן יחטיאו אותך לי עד שיקבלו עליהם שבע מצות ב"נ, וע"ע בסוטה ל"ה ב'. –
וכתב הט"ז ביו"ד סי' קנ"ט ס"ב, הטעם הא דאסרו חז"ל רבית עם העובד כוכבים שמא ילמוד ממעשיו ולא גזרו כזה בכל משא ומתן עם העובד כוכבים, משום דמו"מ הוא גם עם ישראל לא חיישינן שילמוד ממעשה העובד כוכבים יותר ממעשה ישראל, משא"כ ענין רבית הוא אך ורק עם העובד כוכבים דבישראל אסור כל ענין רבית, לכן חיישינן שילמוד ממעשיו, ע"כ. והנה מענין הפסוק שלפנינו סתירה לדין זה, שהרי בודאי דין זה דלא ישבו בארצך הוא כולל גם איסור ישיבת עובד כוכבים אחד וגם בעיר שרובה ישראל, דהא לא נתנה התורה דבריה לשיעורין, ובפירוש אומר הכתוב טעם האיסור פן יחטיאו אותך, הרי דגם באופן כזה במעוט עובדי כוכבים ורוב ישראלים חיישינן שמא ילמוד ממעשיו, וצ"ע. .
(גיטין מ"ח א׳)
וכתב הט"ז ביו"ד סי' קנ"ט ס"ב, הטעם הא דאסרו חז"ל רבית עם העובד כוכבים שמא ילמוד ממעשיו ולא גזרו כזה בכל משא ומתן עם העובד כוכבים, משום דמו"מ הוא גם עם ישראל לא חיישינן שילמוד ממעשה העובד כוכבים יותר ממעשה ישראל, משא"כ ענין רבית הוא אך ורק עם העובד כוכבים דבישראל אסור כל ענין רבית, לכן חיישינן שילמוד ממעשיו, ע"כ. והנה מענין הפסוק שלפנינו סתירה לדין זה, שהרי בודאי דין זה דלא ישבו בארצך הוא כולל גם איסור ישיבת עובד כוכבים אחד וגם בעיר שרובה ישראל, דהא לא נתנה התורה דבריה לשיעורין, ובפירוש אומר הכתוב טעם האיסור פן יחטיאו אותך, הרי דגם באופן כזה במעוט עובדי כוכבים ורוב ישראלים חיישינן שמא ילמוד ממעשיו, וצ"ע. .
(גיטין מ"ח א׳)