שש ערי מקלט. להיכן גולין לערי מקלט, לשלש שבעבר הירדן ולשלש שבארץ כנען, שנאמר (פ׳ י"ד) את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען, ועד שלא נבחרו שלש שבא"י לא היו שלש שבעבר הירדן קולטות, שנאמר שש ערי מקלט תהיינה, עד שיהיו ששתן קולטות כאחת יחונ"מ פשוטה, דעד שאין להם דין ערי מקלט פטור גואל הדם אם הרגו שם לרוצח.
. (מכות ט׳ ב׳)
ערי מקלט תהיינה. אין לי אלא שקולטות בארץ, בחו"ל מניין, ת"ל תהיינה יטהנה אי אפשר לפרש כפשוטו שערי מקלט נוהגות גם בחו"ל, שהרי בכתוב מפורש להגבילם רק בארץ, כמש"כ בפסוק זה את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען, וכ"פ הרמב"ם בפ"ח ה"א מרוצח דערי מקלט אין נוהגות בחו"ל, וכתב הכ"מ דצריך לפרש דרשה זו בספרי דהכונה דקולטות בחו"ל כלומר שקולטות גם לבני חו"ל שנסו לשם, אי נמי דחו"ל קרי לעבר הירדן, עכ"ל. ולדעתי זה דוחק שיקרא לעבר הירדן חו"ל, ולא מצינו דוגמא לזה בכה"ת, וצ"ל כאופן הראשון דקולטות גם לבני חו"ל. וטעם הלמוד מלשון תהיינה הוא מפני שבפסוק הקודם אמר תהיינה לכם, ויש לפרש דרק לבני א"י מדבר, כמ"ש כי אתם עוברים וגו' ארצה כנען, ולכן חזר ואמר תהיינה בסתם לכלול גם בני חו"ל.
אך לגוף דברי הרמב"ם שאין ערי מקלט נוהגות רק בא"י לא הביא הכ"מ מקור מדחז"ל, והאמת הוא, כי היה לפני הרמב"ם ושאר הראשונים דרשה בספרי לקמן פסוק כ"ט והיו אלה לכם בכל מושבותיכם [בדיינין איירי שם] בחו"ל, יכול אף ערי מקלט יהיו נוהגים בחו"ל ת"ל אלה, הדיינין נוהגין בין בארץ בין בחו"ל וערי מקלט אין נוהגין אלא בארץ, ע"כ. וברייתא זו הביא הרמב"ם בסה"מ עשין קע"ו, ולפנינו חסרה כאשר הרבה כאלה ברייתות יש שהיו לפני הראשונים ולפנינו חסרים כמש"כ במק"א. וחידוש על הכ"מ שלא הביא זה מסה"מ להרמב"ם.
[ספרי].
תהיינה. מהו תהיינה – שלא תעשנה עיר הנדחת כלפנינו בספרי ליתא לדרשה זו ובילקוט הובאה. וטעם הדרשה פשוט משום דהלשון תהיינה משמע שהווייתן תתקיים ולא תבטל, וזה לא יתכן בעיר הנדחת שדינה להשרף וליחרב ולא תבנה עוד כמבואר בפ' ראה, ולכן בהכרח שלא תהיה נדונית בדין עיר הנדחת. ומה שנוגע לעיקר דרשה זו נבאר אי"ה במקומו בפ' ראה (י"ג י"ג).
. (ספרי זוטא)