מכל העמים. א"ר תנחום, אם ברכך נכרי ענה אחריו אמן, דכתיב ברוך תהיה מכל העמים כבויליף מזה בירושלמי כאן דנכרי שבירך את השם עונים אחריו אמן, ועיין באו"ח סי' רט"ו ס"ב. . (ירושלמי ברכות פ"ח ה"ח)
ובבהמתך. [אסור לאדם להמתין להטיל מים ואפילו בפני רבים, כדי שלא יסתכן ולא יעקר], דאמר ריש לקיש, מאי דכתיב לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך, אימתי לא יהיה בך עקר – בזמן שבבהמתך כגשתשים עצמך כבהמה שלא תהא צנוע בהטלת מים, ומסמיך זה על לשון פסוק זה משום דיוק הלשון לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך, דלפי פשטות הלשון הול"ל לא יהיה בך ובבהמתך עקר ועקרה. . (בכורות מ"ד ב')
ובבהמתך. אמר ר' יהושע בן לוי, לא יהיה בך עקר מן התלמידים כדלא נתבאר ענין זה ומאי שייכות דבריו לכאן בסוגיא שבענין דרשה הקודמת, ויתכן לומר ע"פ מ"ד ביבמות ס"ב ב' וס"ד א' שכמה חכמים שלמדו אצל רב הונא נעשו עקורים, ופירש"י מפני שהיה מאריך בדרשותיו והם היו צריכים להטיל מים ולא היו יכולים לילך באמצע הדרשה והעמידו עצמן ונעקרו, עכ"ל. והוא כמש"כ בדרשה הקודמת דעצירה זו גורמת לעיקור, ועל זה אמר ריב"ל דאם תתנהג ותנהג לאחרים ג"כ בדרך כזה שלא לשהות בהטלת מים אז לא ימנעו תלמידים לבא אליך, ולא יחושו לחשש זה, כמבואר. , ועקרה שלא תהא תפלתך עקורה לפני המקום. אימתי, בזמן שאתה משים עצמך כבהמה כהכלומר, כבהמה שלא תמתין מלהטיל מים וע"י זה לא יעקרו התלמידים גם התפלה לא תהיה עקורה [רש"י], והוא ע"פ האמור בברכות (כ"ג, א') אין תפלתו של אדם נשמעת אם הוא צריך לנקביו ואם התפלל תפלתו תועבה, ולזה יכון רש"י כאן בפירושו "לשלא תהי תפלתך עקורה", וכשתתפלל תהא נשמעת תפלתך, שאם תשהה את עצמך אזי תפלתך תועבה ועקורה עכ"ל. והוספת הצ"ק ברש"י וכשתתפלל [על בנים], איננה נכונה. ור"ל בדרשה הקודמת וריב"ל בדרשה זו אמרו דבר אחד. [שם שם]