מדוע לא אכלתם וגו'. אמר לו שמא נכנס דמה לפני ולפנים מזדבכהאי גונא הוי פסולה כדכתיב בפ' צו וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקודש לא תאכל באש תשרף, ואע"פ דלא מפורש בכתוב ששאל משה כזה, אך מתשובתו של אהרן אנו למדין שכך אמר משה, כמ"ש הן לא הובא וגו', וכן ביתר השאלות כפי שיתבאר בזה.
, אמר לו הן לא הובא את דמה אל הקודש פנימה, שמא חוץ למחיצתה יצתה, אמר לו הן בקודש היתה, שמא באנינות הקריבוה ופסלוה, אמר לו וכי הם הקריבוה אני הקרבתיה מחוכהן גדול מקריב אונן כפי שיתבאר.
שמא אגב מררייכו פשעתו בה ונטמאה, אמר לו, משה, וכי כך אני בעיניך שאני מבזה קדשי שמים ותקראנה אותי כאלה, ואפילו אלה וכאלה אין אני מבזה קדשי שמים, אמר לו, אם כן מדוע לא אכלתם כאשר צויתי באנינות יאכלוה, אמר לו, משה, שמא לא שמעת אלא באנינות לילה, דאי ביום – ק"ו ממעשר הקל ואמרה בו תורה [ר"פ תבא] לא אכלתי באוני ממנו, קודש חמור כש"כ, מיד וישמע משה ויטב בעיניו מטהנה חזר משה על כל הסיבות שאפשר לחול בזה, ונראה דהגמ' מדייק כן שחזר על שאלות שונות, משום דלשון הכתוב אינו מדוייק, דמה זה שאמר מדוע לא אכלתם אותה במקום הקודש, דלשון זה משמע דעיקר הקפידא היה רק מה שלא אכלו במקום קדוש, אבל באיזה מקום שהוא אכלו, ובאמת הלא לא אכלו כלל אלא שרפוה, וא"כ מאי האי במקום קדוש דקאמר, ולכן דריש דהלשון בקודש מוסב על החטאת שהיה במקום קדוש ולא יצא חוץ למחיצתו וכל הפרטים נעשו כהלכתם, ולכן שאלם כיון שהכל היה כדרוש וכנכון בלא שום סיבת פסול, א"כ מדוע לא אכלתם אותה, ולפי זה ממילא מבואר שחזר לשאול כל פרטי הסבות וכדמפרש ואזיל.
.
(זבחים ק"א א')
(זבחים ק"א א')