לרעות את צאן. נקוד על את, ללמד שלא לרעות את הצאן הלכו, אלא לאכול ולשתות ולהתפתות ידלא נתבאר איפה מרומז דרש זה, ואפשר לומר ע"פ מ"ש במ"ר בסמוך בפ' שמעתי אומרים נלכה דתינה – לבקש לך נכלים להמיתך, וקרוב לומר דהי' קשה לכולם לבא לכלל דעה אחת לעשות מעשה מוזרה כזאת, ולא היו יכולים להתפתות ביחד ולהסכים למעשה זו רק ע"י רבוי אכילה וכמ"ש בסנהדרין ק"ג א' גדולה לגימא וכו', וזהו שאמר שהלכו לאכול ולשתות וע"י זה להתפתות. וכונת הלשון שלא לרעות את הצאן הלכו וכו' יתכן דמכוין ללשון הפסוק ביחזקאל ל"ד וירעו הרועים אותם ואת צאני לא רעו. [אדר"נ פ' ל"ד]
קריאה במקור
תורה תמימה על התורה · בראשית · פרק 37 · פסקה 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad