קריאה במקור

תורה תמימה על התורה · בראשית · פרק 39 · פסקה 11

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
לעשות מלאכתו. רב ושמואל, חד אמר מלאכתו ממש, והד אפר לעשות צרכיו נכנס חיתכן דמדייק זה מדבא בשעה שאין איש בבית ולא חשש להביא עצמו לידי נסיון, אלא ודאי שכבר הסכים בלבו להשמע לה.
ויש להעיר בזה לפי מ"ש בשבת צ"ז א' על הפ' דפ' בהעלתך ויחר אף ה' בם, אמר ר"ע, מלמד שאף אהרן נצטרע, אמר לי' ר' יהודה בן בתירה, עתיד אתה ליתן את הדין, שגלית מה שהתורה כסתה, ור"ל שדרש בגנות אהרן, וא"כ קשה כאן מה ראה הדורש לדרוש בגנות יוסף מה שהתורה כסתה, ובפרט כשאפשר לפרש מלאכתו ממש. וי"ל משום דאדרבה בזה נתוספה מעלת צדקתו שאעפ"כ כבש את יצרו ועמד בנסיון.
.
(סוטה ל"ו ב')
2
ואין איש וגו'. וכי אפשר בית גדול כביתו של אותו רשע לא היה בה איש, תנא דבי רבי ישמעאל, אותו היום יום חגם היה, והלכו כולם לבית עבודת כוכבים שלהם, והיא אמרה להן חולה אני, אמרה אין לי יום שנזקק לי יוסף כהיום הזה טורש"י בפסוק זה הביא דרשה זו על תחלת הפסוק ויהי כהיום הזה, ויהי כאשר הגיע יום מיוחד יום איד שלהם שהלכו כולם וכו', ואע"פ דבגמרא דרשו זה מלשון ואין איש, י"ל דחדא דרשא היא, דאע"פ שידענו שהלכו כולם מן הבית אכן לא ידענו לאיזו סבה הלכו, על זה מוסיף לדרוש ויהי כהיום הזה, יום מיוחד, יום איד שלהם. וע' במהרש"א שתמה על פירש"י, ולפי מש"כ הענין מבואר. –
והנה מה הי' תכונת זה החג למצרים, לא נתבאר כאן ענינו, ויש בזה גירסות שונות, במ"ר כאן איתא, יום ניבול של נילוס היה, ור' נחמיה אמר, יום תיאטרון היה, ובמ"ר ריש שה"ש איתא יום ניבול וזיבול היה, ובתנחומא כאן איתא יום זיבוחו של נילוס היה, והנה עדיין לא נתבאר מה הוא ניבול וזיבול וזיבוח ותיאטרון, ומה תוכן ענינם לכאן.
ונראה לפרש ע"פ מ"ש בע"ז י"ח ב', ת"ר, אין הולכין לטרטיאות של עובדי כוכבים מפני שמזבלין שם זיבול לעבודת כוכבים, וכתבו התוס' וז"ל, מזבלין – מזבחין, ולשון גנאי נקט, וכן משמע בירושלמי פ' הרואה, הרואה מקום שמזבלין שם לעבודת כוכבים אומר זובח לאלהים יחרם, עכ"ל, ומעתה נתבאר הכל, שהי' אצלם מנהג לזבוח ביום מיוחד לנילוס [אולי ביום שהוא עולה], ומבואר בגמרא שם כי זה הי' נקרא אצלם תיאטרון, והי' זה יום זיבוח, וכפי דברי התוס' רגילין חז"ל לקרוא ליום זיבוח זה יום זיבול, או לשון גנאי אחר. ובזה נתבאר שכל הגירסות הולכות אל מקום אחד וכונה אחת, דהיינו זיבוח וזיבול וניבול ותיאטרון, ודו"ק. – וע"ע השייך לענין אגדת פרשה זו לקמן בפ' ויחי בפסוק ותשב באיתן קשתו.
.
(שם שם)
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Torah Temimah, Vilna, 1904
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad