ראשית בכורי אדמתך. עד שיהיו כל הגדולים מאדמתך, להוציא הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך של יחיד או לתוך של רבים, וכן המבריך מתוך של יחיד או מתוך של רבים לתוך שלו, וכן הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך שלו ודרך היחיד ודרך הרבים באמצע קלבומבואר בירושלמי דאיירי שעשה שלא ברשות אבל ברשות מביא, ולכאורה קאי זה אנוטע ומבריך, אבל הראב"ד בפ"ב הי"ג מבכורים כתב דרשות מועיל רק אמבריך אבל הנוטע בשל חבירו אפי' ברשות אינו מביא, וצ"ל בדעתו, דהעיקר אזלינן בתר נטיעה, שאם הנטיעה בתוך של חבירו לא קרינן זה אדמתך, וצ"ע. [בכורים פ"א מ"א וב׳].
קריאה במקור
תורה תמימה על התורה · שמות · פרק 23 · פסקה 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ראשית בכורי אדמתך. עד שיהיו כל הגדולים מאדמתך, להוציא האריסין והחכירות והסקריקון והגזלן שאינם מביאים בכורים קלגסקריקון הוא רוצח שנותנין לו קרקע פדיון נפש דלא מחיל הנותן לרוצח, דלמחר יתבענו בדין. ויש מן המפרשים שהקשו ממה דקיי"ל בב"ב נ"ה ב' תליוהו וזבין זביניה זבינא, ונראה בזה דהא לכאורה קשה כיון דתני גזלן למה תני עוד סקריקון דהא שניהם גזלנים, וצ"ל דנקט סקריקון לרבותא דאע"פ שיש בזה גם נתינה מצד הבעלים ולא כמו גזלן שיש בזה רק לקיחה מצד הגזלן, והו"א דבכהאי גונא הוי כמו תליוהו וזבין קמ"ל. וטעם הדבר שאינו כמו תליוהו וזבין י"ל משום דאע"פ שנותן לו אינו נותן לו באופן מכירה וקנין רק כדי להפטר ממנו לשעה, וסובר שאם תשיג ידו יוציא אותה מידו. .
(שם שם)
(שם שם)
ראשית בכורי אדמתך. אדמתך למעוטי אדמת עובד כוכבים קלדשאם יש לעובד כוכבים קרקע בא"י ולקח ממנו פירות אין מביא מהן בכורים, וצ"ל דהרבותא היא דיש קנין לעובד כוכבים להפקיע מחובת בכורים.
ועיין ברמב"ם פ"ב ה"א מבכורים וז"ל, אין הבכורים נוהגים אלא בפני הבית ובא"י בלבד שנאמר ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך, וצ"ע שהשתמש בדרשה שבאה בגמ' לענין אחר כמבואר לפנינו דאדמתך למעוטי עובד כוכבים, ולענין מעוט חו"ל ילפינן בחולין קל"ו א' מפסוק דר"פ תבוא אשר תביא מארצך, ולענין שנוהג בפני הבית ילפינן בספרי ר"פ תבוא מוהנחתו לפני ה' אלהיך, כל זמן שיש מזבח יש בכורים וכל זמן שאין מזבח אין בכורים, והמפרשים לא העירו בכל זה וצ"ע, ועיין מש"כ ר"פ תבוא. .
(ב"ב פ"א א׳)
ועיין ברמב"ם פ"ב ה"א מבכורים וז"ל, אין הבכורים נוהגים אלא בפני הבית ובא"י בלבד שנאמר ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך, וצ"ע שהשתמש בדרשה שבאה בגמ' לענין אחר כמבואר לפנינו דאדמתך למעוטי עובד כוכבים, ולענין מעוט חו"ל ילפינן בחולין קל"ו א' מפסוק דר"פ תבוא אשר תביא מארצך, ולענין שנוהג בפני הבית ילפינן בספרי ר"פ תבוא מוהנחתו לפני ה' אלהיך, כל זמן שיש מזבח יש בכורים וכל זמן שאין מזבח אין בכורים, והמפרשים לא העירו בכל זה וצ"ע, ועיין מש"כ ר"פ תבוא. .
(ב"ב פ"א א׳)
תביא בית ה׳. וכתיב (ישעי׳ נ"ח) ועניים מרודים תביא בית, ללמדך שכל המביא עניים לתוך ביתו, מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב בכורים לבית המקדש קלהובבבלי כתובות ק"ה ב' סמיך זה על פסוק מנביאים (מ"ב ד') ואיש בא מבעל שלישה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם וגו', וכי אלישע אוכל בכורים היה, אלא לומר לך כל המביא דורון לתלמיד חכם כאילו מקריב בכורים, ועי"ש בתוס'. .
(ירושלמי פאה פ"ה ה"ה)
(ירושלמי פאה פ"ה ה"ה)
תביא בית ה׳. מלמד שחייב באחריותן עד שיביאם להר הבית קלוכגון המפריש בכוריו ונמקו או אבדו או נגנבו או נטמאו חייב להפריש אחרים תחתיהם. ובירושלמי בכורים פ"ב ה"ג יליף דבר זה מפסוק ראשית בכורי אדמתך, וצ"ל דסמיך אסיפא דקרא תביא בית ה' כדיליף הכא. וע"ע לפנינו בר"פ תבוא בפסוק והלכת אל המקום נביא דרשה לענין זה ביתר באור, יעו"ש. .
(שם בכורים פ"א ה"ה)
(שם בכורים פ"א ה"ה)
לא תבשל. תנא דבי ר׳ ישמעאל, כתיב לא תבשל גדי בחלב אמו שלש פעמים קלזכאן ובפ' תשא ובפ' ראה. , אחד לאיסור אכילה ואחד לאיסור הנאה ואחד לאיסור בישול קלחוברמב"ם פ"ט ה"א ממאכלות אסורות הביא דרשה לאיסור אכילה בשר בחלב מדרשה אחרת ממ"ר, ותמהו המפרשים על שעזב דרשת הגמ' ותפס דרשה אגדית, ונ"ל דהרמב"ם לשיטתיה סוף פ"ח ממאכלות אסורות דעל הנאת בשר בחלב אין לוקין, ולכן אינו יכול להביא דרשה זו דמינה משמע שאיסור אכילה והנאה שקולים הם כיון דבאופן דרשה אחת נלמדין, כמבואר לפנינו. –
ודע דבמה שלא כתבה התורה בפירוש לשון אכילה יש בזה חומרא וקולא, החומרא היא דחייבין על אכילת בשר בחלב אפי' שלא כדרך הנאתן כגון שבלען בלא לעיסה ולא כשאר איסורים דחייבים עליהם רק כדרך הנאתן משום דכתיב בהו לשון אכילה, והקולא היא דמדאפקיה רחמנא לאיסור אכילה בלשון בשול אין חייבין על אכילתן אלא דרך בשול ולא בכבוש ומליחה וטיגון כפי שיבא עוד. .
(חולין קט"ו ב׳)
ודע דבמה שלא כתבה התורה בפירוש לשון אכילה יש בזה חומרא וקולא, החומרא היא דחייבין על אכילת בשר בחלב אפי' שלא כדרך הנאתן כגון שבלען בלא לעיסה ולא כשאר איסורים דחייבים עליהם רק כדרך הנאתן משום דכתיב בהו לשון אכילה, והקולא היא דמדאפקיה רחמנא לאיסור אכילה בלשון בשול אין חייבין על אכילתן אלא דרך בשול ולא בכבוש ומליחה וטיגון כפי שיבא עוד. .
(חולין קט"ו ב׳)
לא תבשל. אין לי אלא בחולין, במוקדשין מניין, ת"ל תביא בית ה׳ אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו קלטואע"פ דלכאורה אין סברא להקל במוקדשין יותר מבחולין עד שאצטריך לרבות, מפורש במכילתא משום דכבר מצינו קולא במוקדשין שהותר בה מליקה משא"כ בחולין. .
(מכילתא)
(מכילתא)
גדי. ר' עקיבא אומר, נאמר לא תבשל גדי בחלב אטו שלש פעמים, פרט לחיה ולעוף ולבהמה טמאה קמדמותרים לכתחלה בבשול ובהנאה, ואף באכילה אינם אסורים רק מדרבנן [זולת טמאה אסורה מה"ת משום טמאה] וזו דעת ר' עקיבא, ור"י הגלילי דריש בענין אחר, וקיי"ל כר"ע. .
(חולין קי"ג ב׳)
(חולין קי"ג ב׳)
גדי. ואפילו פרה ורחל במשמע, מנה"מ, אר"א דקאמר קרא (פ' וישב) וישלח יהודה אה גדי העזים, כאן גדי עזים, הא כל מקום שנאמר גדי סתם אפילו פרה ורחל במשמע קמאוטעם הדבר משום דגדי סתם הוא שם הכולל ולד השור, ולד השה, ולד העז. אם לא כשפרט הכתוב מפורש גדי עזים. ומה שכתבה התורה לא תבשל גדי ולא לא תבשל בשר, הוא מפני שדבר הכתוב בהוה, שכך היה הנהוג אז בין העמים לבשל גדי בחלב אמו בעת אוסף התבואה מן השדה לאות שמחה ותענוג [עיין בראב"ע]. ומטעם זה באה אזהרה זו סמוכה לענין אספת התבואה. ומפרש בגמ' דלא נוכל לילף מפסוק זה דוישלח יהודה את גדי העזים דכל מקום שנאמר גדי סתם הוא גדי עזים משום דכתיב עוד קרא אחרינא בפ' תולדות לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים, והוו שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדים מהם, ועיין בהגהות הרש"ש מה שהעיר בזה, ועיין מש"כ דבר נאות בפ' תולדות בפסוק הנזכר. .
(שם שם)
(שם שם)
גדי. אמר שמואל, גדי לרבות את החלב, גדי לרבות את המתה קמבר"ל שאם בישל חֵלב או נבלה בחלב חייב מלקות על הבשול ועל האכילה, ושמואל לשיטתו דס"ל איסור חל על איסור, אבל אנו קיי"ל דאין איסור חל על איסור רק אם הוא איסור כולל או מוסיף או שבאים בבת אחת, ולכן קיי"ל דרק על הבשול לוקה בזה משום דחד איסורא הוא, והיינו משום דהחלב ושארי איסורין לא נאסרו לבשל אלא בשר בחלב, הלכך גבי בשול אין כאן אלא איסור בשר בחלב, אבל על אכילתן אין איסור בשר בחלב חל על איסור נבלה. , גדי לרבות את השליל, גדי להוציא את הדם קמגשאם בישל דם בחלב אין לוקין עליו, והרמב"ם בפ"ט ממאכלות אסורות כתב ואין לוקין על אכילתו משום בשר בחלב, עכ"ל. משמע דמשום דם לוקין, וזה הוא לשיטתו דדם שבשלו עובר עליו, אבל אנו קיי"ל דאין עובר, ולכן המבשל דם בחלב ואכלו אין בו מלקות כלל. ובמהר"ם שי"ף סוף חולין משמע דגם איסור בעלמא אין בזה, אבל לי נראה דכל דרשות אלו הן רק לענין מלקות, אבל איסור יש בכל אופן, ועיין בטור יו"ד סי' פ"ז. , גדי להוציא את השליא, גדי להוציא את הטמאה קמדהיינו בין בשר טהורה בחלב טמאה ובין חלב טהורה בבשר טמאה מותרים בבשול ובהנאה, אבל באכילה בלא"ה אסור משום חלב טמא או בשר טמא. .
(שם שם)
(שם שם)
בחלב. יכול בחֵלב, אמרת, לא תבשל כתיב, דרך בישול אסרה תורה קמהובחַלב הוי טיגון, ובגמ' מפרש דע"פ המסורת אפשר להבין בחַלב אמו ורק ע"פ המקרא אנו מבינים בחֲַלַב, אך משום הא גופא דכתיב לא תבשל ודרשינן דרך בשול אסרה תורה משום זה אנו מכריעין דהעיקר אזלינן בתר המקרא, משום דע"פ המסירה בַחֵלֶב לא יתאים זה עם הלשון לא תבשל, דבכזה הוי טיגון. .
(סנהדרין ד׳ ב׳)
(סנהדרין ד׳ ב׳)
בחלב אמו. אמר שמואל, בחלב אמו ולא בחלב זכר קמופירש"י כגון שהיה לו חלב מועט מן הדדים, כגון אם נשתנה והיו לו דדים, עכ"ל. ועיין בחא"ג לשבת נ"ג ב'. , בחלב אמו ולא בחלב שחוטה קמזדאמו משמע הראויה להיות אם ולא משנשחטה. , בחלב אמו ולא בחלב טמאה קמחבחלב אמו משמע שלא נאשר אלא ממין שנאסר בשר, וגדי הא אתרבאי ביה כל בהמה טהורה ולא טמאה הלכך חלב כגדי דהא אמו כתיב, וקא ממעט חלב טמאה אפי' הבשר טהור, ויתכן דמפרש אמו מלשון אומה, כלומר ממינו, וכמו מה אמך לביא (יחזקאל י״ט:ב׳) והטמאה אינה ממינו. .
(חולין קי"ג ב׳)
(חולין קי"ג ב׳)
בחלב אמו. ת"ר, בחלב אמו, אין לי אלא בחלב אמו, בחלב פרה ורחל מניין קמטואע"פ דכבר ילפינן כל מקום שנאמר גדי סתם אפי' פרה ורחל במשמע, אך שם מרבה פרה בחלב עצמה, וכאן מרבה בשאינו מינו, כגון פרה בחלב גדי או גדי בחלב פרה. , היא עצמה בחלבה מניין, ת"ל בחלב אמו קננראה דגם כאן הכונה לפרש אמו מלשון אומה ומשפחה, וכמש"כ בדרשה הקודמת, וא"כ ממילא אין נ"מ אם חלב גדי או חלב פרה ורחל או היא עצמה בחלבה, דהכל הם בכלל מינה ומשפחתה. .
(חולין קי"ד א׳)
(חולין קי"ד א׳)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad