1שמע ישראל. מאי שנא שמע ישראל הלא נתבאר מאי קשה לי' בלשון זה והא כהאי גוונא טובא איתא, והוא לשון ישר מכוון לענינו. ונראה דדייק מדפתח בלשון יחיד שמע ישראל וסיים בלשון רבים אתם קרבים היום, וכן כל הפסוק, ולא כמו בפ' שמע ישראל שבפ' ואתחנן דכל לשון הפרשה נמשך אחר לשון זה לדבר בלשון יחיד, ואהבת וכו', וכן בפ' עקב (ט' א') שמע ישראל אתה עובר היום וידעת היום וכו'.
, א"ר יוחנן משום רשב"י, אמר להם הקב"ה לישראל, אפי' לא קיימתם אלא ק"ש שחרית וערבית אי אתם נמסרים בידם ויתכן לומר דרשב"י לשיטתו במנחות צ"ט ב' אפילו לא קרא אדם אלא ק"ש שחרית וערבית קיים והגית בו יומם ולילה, ותורה אגוני מגנה ומצלת.
.
(סוטה מ"ב א')
2על איביכם. על אויביכם ולא על אחיכם, לא יהודה על שמעון ולא שמעון על בנימין שאם תפלו בידם ירחמו עליכם, על אויביכם אתם הולכים שאם תפלו בידם אין מרחמין עליכם זתפס בלשון ומליצה זו עפ"י הכתוב בדה"י ב' כ"ח במלחמת בני יהודה ובני אפרים אשר נקבו בשמות ויחזיקו בשביה וכל מערומיהם הלבישו מן השלל וילבישום וינעילום ויאכילום וישקום ויסכום וינהלום בחמורים לכל כושל ויביאום יריחו עיר התמרים אצל אחיהם וישובו שומרון, ואף שהנביא צוה להם רק שיושיבום, בכ"ז עשו יתרה מרחמנות יתירה, ועל זה אומר כאן, כי לא יצאתם למלחמה על אחיכם, כי אז לא תרעו כל כך לעצמכם אם תתרפו ביום קרב, כי אעפ"י שתפלו בשביה ירחמו עליכם משא"כ באויביכם הנכרים כדמפרש, ובכן צריכים אתם להתעורר ולהתחזק שתנצחום. ויתכן דכל עיקר קריאה זו, הי' כדי לעורר הלבבות.
.
(שם שם)
3אל ירך וגו'. אל ירך לבבכם מפני צהלת סוסים וצחצוח חרבות, אל תיראו מפני הגפת תריסין ושפעת הקלגסין חהגפת תריסין הוא הכאת המגינים זה בזה להשמיע קול ולאיים, ושפעת קלגסין הוא רננת חיל המלחמה. ובלשון יוני קלגס הוא קול תרועה.
, אל תחפזו מקול קרנות ואל תערצו מפני קול צווחות טמההורגים ונהרגים.
.
(שם שם)
4אל ירך וגו'. ת"ר, פעמים מדבר עמם, אחת בספר יבגבול ארצם שיצאו ממנה למלחמה.
ואחת במלחמה, בספר מה הוא אומר, שמעו דברי מערכי המלחמה וחזרו, במלחמה מה הוא אומר, אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו כנגד ארבעה דברים שאומות העולם עושין, מגיפין ומריעין, צווחין ורומסין יאדריש כפילת ענין ההתחזקות בארבע לשונות כנגד ארבע פעולות של הגוים במלחמה המפילים אימה. ומבואר מכאן דעוד קריאה אחת היתה קודם כל הדברות המפורשות, והוא שהי' אומר שיכינו עצמם לשמוע הדברות של השוטרים, וכ"מ בתוספתא בזה"ל, בספר מה הוא אומר ילך וישמע דברי מערכי המלחמה, וצ"ל דהי' זה לחז"ל בקבלה, וסמכו זה על כפל הלשון ודבר אל העם ואמר אליהם, ומפרש ודבר אל העם שהי' מזמין אותם לשמוע הדברים שבסמוך, ואח"כ מפרש שהוא הי' אומר אתם קרבים היום למלחמה וכו', והשוטרים דברו מי האיש אשר בנה בית וכו', ומתבאר דדברות השוטרים הי' קודם לדברי הכהן שמע ישראל וכו', שהרי השוטרים היו אומרים בעת שהיו עוד כל היוצאים, והכהן הי' אומר לאחר שכבר חזרו החוזרים, ולפי"ז מתבאר כמ"ש בירושלמי פ"ח ה"א שאין הפרשה אמורה על הסדר. ולהרמב"ם בפ"ז ה"ב ממלכים דרך אחרת בזה ועמלו המפרשים בה ועדיין לא נתבררה, ומדעת הירושלמי שזכרנו לא זכרו כלל, ומה שנראה לנו בזה כתבנו, ודברי התוספתא וירושלמי שהבאנו מסייענו, ודו"ק.
.
(שם שם ב')