את שם וגו'. תניא, שם קטן שבכולם היה אלא דרך חכמתם חשיב להו. תדע, דכתיב ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת, כמה שם גדול מחם שנה וחם גדול מיפת שנה, נמצא שם גדול מיפת שתי שנים וכתיב (פ' נח) ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ וכתיב (שם) ואלה תולדות שם שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתים אחר המבול, וכי בן מאת שנה והלא בר מאה ותרתין שנין הוי אלא דרך חכמתם חשיב להו יאוכן מבואר דשם הי' קטן מיפת לקמן בפ' נח (י' כ"א) ולשם יולד גם הוא אחי יפת הגדול, ומה שלא יליף מאותו הפסוק עיין מש"כ שם. וענין החכמה יתרה שהיתה בשם הוא ע"פ המבואר במדרשים שנולד מהול ושייחד הקב"ה את שמו עליו דכתיב ר"פ תולדות ויאמר ה' לה ודרשינן ע"י שם, ושאברהם עתיד לצאת ממנו ושימש בכהונה גדולה כדכתיב בי' והוא כהן לאל עליון וביהמ"ק נבנה בתחומו כדכתיב וישכן באהלי שם, והחזיק ישיבות והרביץ תורה לדעת את דרכי ה' ומצותיו [ע' רמב"ם פ"ד מעבודת כוכבים]. וקצת צ"ע דמאידך גיסא יש ראי' לכאורה דשם הי' גדול בשנים מיפת, והוא לפי מה דאיתא בכ"מ שהי' כהן וכמש"כ בפ' לך והוא כהן וגו', ואיתא בזבחים קי"ב ב' עד שלא הוקם המשכן היתה העבודה של כהנים בבכורים, וא"כ הלא הי' בכור, ואולי מפני רוב מעלותיו שהיו בו כמש"כ הכריע את יחס הבכורה של אחיו ושמש הוא בכהונה, וצ"ע. –
ויש להעיר מה שהקדים חם ליפת, דאם דרך חכמתם חשיב להו הלא הי' חם גרוע מכולם כמבואר ס"פ נח, ואולי הקדים רק את שם לכולם מפני חכמתו המופלגה כמש"כ, משא"כ ערך חכמתו של יפת לגבי חם לא היתה די עד שתכריע מעלת הבכורה של חם. .
(שם ס"ט כ')
ויש להעיר מה שהקדים חם ליפת, דאם דרך חכמתם חשיב להו הלא הי' חם גרוע מכולם כמבואר ס"פ נח, ואולי הקדים רק את שם לכולם מפני חכמתו המופלגה כמש"כ, משא"כ ערך חכמתו של יפת לגבי חם לא היתה די עד שתכריע מעלת הבכורה של חם. .
(שם ס"ט כ')