כי החל וגו'. תניא, ויהי כי החל האדם לרוב וגו' ובנות ילדו להם, רבי יוחנן אמר, רביה באה לעולם, וריש לקיש אמר, מריבה באה לעולם אשניהם מדייקים יתור הלשון ובנות יולדו להם, דלתכלית המכוון הי' די לכתוב ויהי כי החל האדם לרוב, ולכן דרשו הלשון ובנות יולדו להם בסמיכות על לשון רבוי, דלבד שנתרבה בכלל מין האדם עוד נתרבה בזה שיותר מן הנולדים היו נקבות, וזה רבוי כפול, כי איש אחד יכול לישא נשים הרבה, וא"כ ברבות הזכרים אין רבוי בתולדה לעתיד נוסף על מה שהוא עכשיו, יען כי את הנקבה שישא הוא הי' אפשר להזכרים שבעולם לישא אותה, משא"כ כשנולדה נקבה אז נוסף רבוי ניכר מה שלא הי' בתחלה, כי מה שתלד היא לא היתה יכולה חבירתה למלא. וריש לקיש דריש, שהפסוק הוא כעין הקדמה לענין הפרשה העתידה בענין דור הפלגה, דור מצה ומריבה, שידוע שהנשים מסוגלות להרבות ריב ומדון, וכמ"ש ביבמות ס"ג א' לא זכה מנגדתו, וכמ"ש במחלוקת קרח שהנשים סייעו להמחלוקת כמבואר שם באגדות, וע' מש"כ ר"פ תזריע בפ' וטמאה שבעת ימים. .
(ב"ב ט"ז ב')
(ב"ב ט"ז ב')