אל תפנו וגו'. ת"ר, אין מסתכלין בדיוקנא משום שנאמר אל תפנו אל האלילים, מאי משמע, א"ר חנן, אל תפנו אל מדעתכם יבדיוקנא היא צורות חיות משונות או מעשים משונים של בני אדם. וכתבו התוס' דדוקא בשויה לשם עבודת כוכבים, אבל אם לנוי מותר, כדמשמע בע"ז נ' א' מבנן של קדושים דלא הוו מסתכלי בצורתא דזוזא, משמע דאחריני מסתכלי ואין איסור בזה, ובע"ז שם כתבו דשאני צורתא דמטבע דמסתכלי בה תדיר, ונראה יותר מסתבר כתירוצם בכאן בשויה לשם עבודת כוכבים, לפי הראיה שמביא כאן מפסוק אל תפנו אל האלילים – אל תפנו אל מדעתכם, ומפרש בירושלמי פ"ג דע"ז ה"א אל תפנו לעובדם, הרי דעיקר האיסור אם מסתכל לשם עבודת כוכבים, ואין חילוק בין תדיר לאינו תדיר.
אך בכלל אין דברי התוס' בע"ז מבוארים כלל, דמקשים על מ"ש דר' מנחם ב"ר סמאי נקרא בנן של קדושים משום דלא איסתכל בצורתא דמטבע, והקשו מה חסידות היא זו, הא אמרי' בשבת ודיוקנא עצמה אסורה וכו', עכ"ל, וקושיתם תמוה, דהא הם עצמם כתבו כאן בשבת דלנוי מותר, וצורתא דמטבע בודאי היא לנוי וא"כ מותר להסתכל בה, ור' מנחם ב"ר סמאי לא איסתכל גם בזו, והרי זה מידת חסידות, וצ"ע. .
(שבת קמ"ט א')
אך בכלל אין דברי התוס' בע"ז מבוארים כלל, דמקשים על מ"ש דר' מנחם ב"ר סמאי נקרא בנן של קדושים משום דלא איסתכל בצורתא דמטבע, והקשו מה חסידות היא זו, הא אמרי' בשבת ודיוקנא עצמה אסורה וכו', עכ"ל, וקושיתם תמוה, דהא הם עצמם כתבו כאן בשבת דלנוי מותר, וצורתא דמטבע בודאי היא לנוי וא"כ מותר להסתכל בה, ור' מנחם ב"ר סמאי לא איסתכל גם בזו, והרי זה מידת חסידות, וצ"ע. .
(שבת קמ"ט א')