לרצונכם תזבחהו. מהו לרצונכם, אמר הקב"ה לישראל, לא לרצוני אתם זובחים אלא לרצונכם ידר"ל מה שצויתי לכם בכלל על מצות קרבנות לא מפני שיש לי רצון בזה אלא הוא רק לרצונכם כדי שתהיה לכם כפרה.
. (מנחות ק"י א')
לרצונכם תזבחהו. בעי מיניה שמואל מרב הונא, מניין למתעסק בקדשים שהוא פסול, אמר ליה, שנאמר (פ' ויקרא) ושחט את בן הבקר, שתהא שחיטה לשם בן בקר, אמר ליה, לעכב מניין, אמר ליה, לרצונכם תזבחהו – לדעתכם זבחו טולאפוקי מתעסק בשחיטת קדשים כגון שמתעסק בסכין להגביהו או לזורקו ומתוך הזריקה נשחטה הבהמה דפסולה השחיטה מפני שלא כיון לשחיטה, ועיין מש"כ ר"פ ויקרא בפסוק ושחט את בן הבקר, דמדגלי קרא בשחיטת קדשים שצריכה כונה מכלל דשחיטת חולין א"צ כונה, ובלבד שיפול הסכין מכח גברא לאפוקי אם נפל מעצמו הסכין ושחט, עי"ש ולפנינו בפ' ראה בפסוק וזבחת כאשר צויתיך (י"ב כ"א).
ועיין בלבוש או"ח ריש הלכות תענית מטעם דרשה זו צריך קבלת תענית ביום התענית, משום דתענית הוי במקום קרבן מיעוט חלבו ודמו, ובלא קבלה הוי מתעסק, ועיין מש"כ בענין זה בפרשה ויקהל בפסוק כל נדיב לב.
. (חולין י"ג א')
תזבחהו. תנא רב יוסף, תזבחהו – מלמד שלא יהא אחד שוחט שני זבחים כאחד טזר"ל שלא ישחוט שני ראשין כאחד כמו בחולין, ולדעת חד מ"ד בגמרא לא יהיו שנים שוחטין זבח אחד כמו בחולין, אבל לא קי"ל כן.
. (שם כ"ט א')