כי תפגע. ולהלן כתיב (פ׳ ה׳) כי תראה כזראיה משמע עד היכן שכח הראיה מגיע, משא"כ פגיעה משמע סמוך לו ותו לא. , איזו היא ראיה שיש בה פגיעה, שערו חכמים אחד משבע ומחצה במיל וזה הוא ריס כחהוא שיעור רס"ו אמה וד' טפחים. ולכאורה צ"ע דהא הפסוק כי תראה כתיב בפריקה דיש בה גם משום צער בעלי חיים כמבואר בגמרא, וא"כ אפשר בה באמת חייב בשיעור רחוק כשיעור ראיה, משא"כ כאן איירי בהשבת אבדה די בשיעור קרוב כשיעור פגיעה, ויתכן לומר דלזה כוון הגר"א שהגיה כאן בגמרא ובמכילתא תחת כי תראה – לא תראה, והוא הפסוק דפ' תצא דאיירי ג"כ בהשבת אבדה, ולפי"ז ניחא דפריך משנוי הלשונות בענין אחד, ודו"ק.
וע"פ הגהה זו יתבאר עוד ענין אחד מה שקשה לכאורה האיך קבעו בפריקה וטעינה שיעור ראיה אחד משבעה ומחצה במיל, והלא קיי"ל בעלמא דשיעור ראיה הוא אלפים אמה, וכמ"ש בפ' וירא ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ואמרו שם במ"ר שהוא שיעור אלפים אמה, וכ"מ מפורש בירושלמי עירובין פ"ו ה"א, ואי משום דכאן הוא שיעור מיוחד לראיה שיש בה פגיעה, אך הלא לפי גירסתנו הענין מדבר בפריקה וטעינה ושם לא נזכר פגיעה, ודילמא משום צבע"ח הוי בהם שיעור ראיה אלפים אמה כהמקורים הנזכרים.
אבל לפי הגהת הגר"א נכון מאד דכיון דחזינן דבהשבת אבדה גופה כתבה התורה פעם לשון ראיה ופעם לשון פגיעה, ש"מ דכונה התורה בזה שיעור מיוחד שיעור ראיה שיש בה פגיעה והוא שיעור ריס כמבואר.
אך לפי"ז יוצא לנו דין חדש דבפריקה דלא כתיב בה רק שיעור ראיה יהא בה באמת השיעור כשיעור ראיה דעלמא, אלפים אמה, וכמו שבארנו משום צער בע"ח, וכל הפוסקים לא כתבו כן אלא שיעור ריס, וצ"ע ותלמוד רב. .
(ב"מ ל"ג א')
וע"פ הגהה זו יתבאר עוד ענין אחד מה שקשה לכאורה האיך קבעו בפריקה וטעינה שיעור ראיה אחד משבעה ומחצה במיל, והלא קיי"ל בעלמא דשיעור ראיה הוא אלפים אמה, וכמ"ש בפ' וירא ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ואמרו שם במ"ר שהוא שיעור אלפים אמה, וכ"מ מפורש בירושלמי עירובין פ"ו ה"א, ואי משום דכאן הוא שיעור מיוחד לראיה שיש בה פגיעה, אך הלא לפי גירסתנו הענין מדבר בפריקה וטעינה ושם לא נזכר פגיעה, ודילמא משום צבע"ח הוי בהם שיעור ראיה אלפים אמה כהמקורים הנזכרים.
אבל לפי הגהת הגר"א נכון מאד דכיון דחזינן דבהשבת אבדה גופה כתבה התורה פעם לשון ראיה ופעם לשון פגיעה, ש"מ דכונה התורה בזה שיעור מיוחד שיעור ראיה שיש בה פגיעה והוא שיעור ריס כמבואר.
אך לפי"ז יוצא לנו דין חדש דבפריקה דלא כתיב בה רק שיעור ראיה יהא בה באמת השיעור כשיעור ראיה דעלמא, אלפים אמה, וכמו שבארנו משום צער בע"ח, וכל הפוסקים לא כתבו כן אלא שיעור ריס, וצ"ע ותלמוד רב. .
(ב"מ ל"ג א')