כי חיות הנה. מאי חיות, אילימא חיות ממש, אטו חיה מי לא צריכה חיה אחריתי לאולודי, אלא אמרו לו, אומה זו כחיה נמשלה, יהודה גור אריה, דן יהי דן נחש, נפתלי אילה שלוחה, יששכר חמור גרם. יוסף בכור שור, בנימין זאב יטרף (פ' ויחי) דכתיב ביה כתיב ביה ודלא כתיב ביה כתיב ביה (יחזקאל י״ט:ב׳) מה אמך לביא בין אריות רבצה כטור"ל הן כחית השדה שאינה צריכה למילדת. וקצת צ"ע שלא הביא הפסוק מתורה (פ' בלק) הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא. אולם י"ל דידוע דהדמיון הבא בכ"ף בא להורות על דמיון קרוב, אך הבא בלא כ"ף הוא דמיון מופלג, ולכן עיניו כיונים (שה"ש) הוא רק דמיון קרוב, ועיניך יונים (שם) הוא דמיון מופלג וכן הרבה, ולכן מביא כאן הכתוב מה אמך לביא (בלא כ"ף) הדומה להכתובים שבפ' ויחי הבאים ג"כ בלא כ"ף – לחזק ולהפליג הדמיון, משא"כ הכתוב כלביא וכארי (בכ"ף) שהוא רק דמיון קרוב, ומדויק היטב גם כאן כי חיות הנה (ולא נאמר כי כחיות), ונכון הוא.
ומה שאמר אטו חיה מי לא צריכה חיה אחריחא, לכאורה צ"ע מב"ק נ"ט א' דאמר שם לענין דאיירי שם, דיכול לומר איתתא דידי פקיחא היא ולא בעי חיה, וי"ל דשאני אשה חכמה מסתם מילדת, דסתם מילדת בעי ג"כ מילדת, מפני שאינה חכמה כל כך עד שתוכל לכלכל צרכי עצמה, אבל אשה שהיא חכמה ונבונה באמת תוכל להפקיע את עצמה מבלי תצטרך לחיה. –
ורש"י פירש, כי חיות הנה – בקיאות כמילדות, ותמה הרא"מ דלפי"ז חסר כ"ף הדמיון, דהול"ל כי כחיות הנה, יעו"ש. אבל אין כל חומר קושיא בזה, כי מצינו הרבה תיבות בחסור כ"ף הדמיון, וכך הוא דרך הכתובים, וכמו שדרשו במגילה ט"ז ב' עה"פ (פ' ויגש) כי פי המדבר אליכם – כפי כן לבי, ומפרש שם המלה כי פי כמו כי כפי, וכאומר כמו פי כן לבי, וכן בנדרים ז' ב' עניות כמיתה, שנאמר כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך, ודרשו כי מתו – שירדו מנכסיהם, ומפרשי כי מתו כמו כי כמתו, וכ"נ לפרש הפסוקים כי מי נח זאת לי (ישעיהו נ״ד:ט׳) במקום כי כמי נח, כי גבהו שמים מארץ (שם נ"ה) במקום כי כגבהו, וכן כי יבעל בחור בתולה במקום כי כיבעל, ועוד הרבה, ועיין במ"ר פ' בראשית פ' כ"ו כי האדם עץ השדה, מה האדם נותן דין וחשבון אף עצים נותנין דין וחשבון, ומפרשי כי האדם כמו כי כהאדם [כך] עץ השדה, ודו"ק. .
(סוטה י"א ב׳)
ומה שאמר אטו חיה מי לא צריכה חיה אחריחא, לכאורה צ"ע מב"ק נ"ט א' דאמר שם לענין דאיירי שם, דיכול לומר איתתא דידי פקיחא היא ולא בעי חיה, וי"ל דשאני אשה חכמה מסתם מילדת, דסתם מילדת בעי ג"כ מילדת, מפני שאינה חכמה כל כך עד שתוכל לכלכל צרכי עצמה, אבל אשה שהיא חכמה ונבונה באמת תוכל להפקיע את עצמה מבלי תצטרך לחיה. –
ורש"י פירש, כי חיות הנה – בקיאות כמילדות, ותמה הרא"מ דלפי"ז חסר כ"ף הדמיון, דהול"ל כי כחיות הנה, יעו"ש. אבל אין כל חומר קושיא בזה, כי מצינו הרבה תיבות בחסור כ"ף הדמיון, וכך הוא דרך הכתובים, וכמו שדרשו במגילה ט"ז ב' עה"פ (פ' ויגש) כי פי המדבר אליכם – כפי כן לבי, ומפרש שם המלה כי פי כמו כי כפי, וכאומר כמו פי כן לבי, וכן בנדרים ז' ב' עניות כמיתה, שנאמר כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך, ודרשו כי מתו – שירדו מנכסיהם, ומפרשי כי מתו כמו כי כמתו, וכ"נ לפרש הפסוקים כי מי נח זאת לי (ישעיהו נ״ד:ט׳) במקום כי כמי נח, כי גבהו שמים מארץ (שם נ"ה) במקום כי כגבהו, וכן כי יבעל בחור בתולה במקום כי כיבעל, ועוד הרבה, ועיין במ"ר פ' בראשית פ' כ"ו כי האדם עץ השדה, מה האדם נותן דין וחשבון אף עצים נותנין דין וחשבון, ומפרשי כי האדם כמו כי כהאדם [כך] עץ השדה, ודו"ק. .
(סוטה י"א ב׳)