ואת פר החטאת וגו'. מה ת"ל חטאת חטאת, לפי שלא למדנו אלא לפר ושעיר של יוהכ"פ שנשרפין אבית הדשן מטמאין בגדים, שאר נשרפין מניין, ת"ל חטאת חטאת קיזשאר נשרפים הם כמו פר כהן משיח ופר העדה (פ' ויקרא) ושעירי עבודת כוכבים (פ' שלח) שהם ג"כ חטאת שדמן מובא לפנים כמבואר במקומן, ור"ל דכיון דכתיב חטאת שמעינן דמה שמטמאין בגדים הוא מפני שהם חטאת, וכיון שכן, ממילא ידעינן שהדין כן בפר כהן משיח ופר העדה ושעירי עבודת כוכבים שהם ג"כ נקראים חטאת, ובגמרא יליף ר' מאיר דין זה מדרשה אחרת וזו שהעתקנו היא דרשת ר' יהודה דקיי"ל כותיה.
. (זבחים פ"ג א')
אל מחוץ למחנה. ת"ר, להלן אתה נותן להם שלש מחנות וכאן אתה נותן להם מחנה אחת קיחבתמיה, ור"ל להלן בפר העדה ופר כהן משיח צריך לשרפם חוץ לשלש מחנות, היינו עזרה והר הבית וירושלים, כמבואר לפנינו בפ' ויקרא (ד' י"ב), וכאן אתה אומר אל מחוץ למחנה ושרפו משמע דחוץ למחנה אחת אתה שורפו, ובאמת הלא קיי"ל דפר יוהכ"פ אתקש לכר העדה ופר כהן משיח כמבואר לפנינו בפ' ויקרא (ד' כ').
, א"כ למה נאמר אל מחוץ למחנה, לומר לך, כיון שיצא חוץ למחנה אחת מטמאין בגדים קיטר"ל דהא דכתיב כאן חוץ למחנה לאו לענין שריפה אלא לענין טומאת בגדים דכתיב בקרא יכבס בגדיו, והיינו שחוץ למחנה אחת מטמא בגדים, וממילא גם בפר העדה ופר כהן משיח הדין כן, כיון דאתקשו להדדי כמבואר לעיל.
. (יומא ס"ח א')
את עורתם וגו'. תניא, נאמר כאן עור ובשר ופרש ונאמר בפר כהן משיח (פ' ויקרא) עור ובשר ופרש, מה להלן ע"י נתוח ולא ע"י הפשט אף כאן ע"י נתוח ולא ע"י הפשט קכשם דרשינן וקרבו ופרשו והוציא מלמד שמוציאו שלם, וגם הכא אין מנתחן כנתוח בשר עולה שהוא מופשט מן העור קודם נתוח כדכתיב בפ' ויקרא והפשיט ונתח, אלא עור ע"ג בשר ואין מפשיטן.
. (שם ס"ז ב')