אם אדוניו וגו׳. אתה אומר אם זה רשות או אינו אלא חובה, כשהוא אומר אם בגפו יבא בגפו יצא הרי אם זה רשות ולא חובה לביליף מן אם דאם בגפו מה זה רשות אף אם דאם אדוניו רשות. .
(מכילתא)
(מכילתא)
קריאה במקור
תורה תמימה על התורה · שמות · פרק 21 · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
יתן לו. לו ולא למוכר עצמו לגר"ל דלמוכר עצמו אין רבו מוסר לו שפחה כנענית, ואע"פ דכפי דמשמע הוי זה מגזה"כ, בכ"ז י"ל בטעם הדבר משום דכיון דהוא מוכר עצמו בודאי אין מוכר עצמו ע"מ שתולדותיו יהיו להאדון. , לו – בעל כרחו לדדכיון דמסירה זו זכות הוא שזכתה תורה להאדון, לכן ממילא יכול לעשות כן אפי' בע"כ של עבד. .
(קדושין ט"ו א׳)
(קדושין ט"ו א׳)
יתן לו. שתהא מיוחדת לו ולא תהא כשפחת הפקר לההרבותא בזה אליבא דר' עקיבא בכריתות י"א א' דהבא על שפחה כנענית המיוחדת לעבד עברי, אין חייב באשם, והו"א שהיא מופקרת לכל, קמ"ל דצריך שתהא מיוחדת לו. .
(מכילתא)
(מכילתא)
יתן לו אשה. בשפחה כנענית הכתוב מדבר, או אינו אלא בישראלית, כשהוא אומר האשה וילדיה תהיה לאדוניה הרי בכנענית הכתוב מדבר לודהישראלית אין להאדון של בעלה העבד כל זכות בה ובבניה. .
(שם)
(שם)
האשה וילדיה. מי שיש לו אח מן השפחה פוטר את אשת אחיו מן היבום ואינו כאחיו לכל דבר, ומי שיש לו בן מן השפחה אינו פוטר את אשת אביו מן היבום ואינו כבנו לכל דבר, מאי טעמא, דכתיב האשה וילדיה תהיה לאדוניה לזר"ל והולד מתיחס אחריה. ועיין בבאור דבר זה בסמוך אות מ'. .
(יבמות כ"ב א׳)
(יבמות כ"ב א׳)
האשה וילדיה. תניא, הבא על אחותו מן השפחה פטור, מאי טעמא, דכתיב האשה וילדיה תהיה לאדוניה לחעיין מש"כ בסמוך אות מ' בטעם הדבר שהולד מתיחס אחריה משום דאין קדושין תופסין לאמו בו, יעוי"ש, ולכן אין זה בכלל ערות בת אשת אביך, משום דאין אישות לאביך בה, ר"ל משום דאין קדושין תופסין לו בה, וע"ע מש"כ באות הנ"ל. .
(שם כ"ג א׳)
(שם כ"ג א׳)
האשה וילדיה. העבד פוסל משום ביאה ואינו פוסל משום זרע, מאי טעמא, דכתיב האשה וילדיה תהיה לאדוניה לטאם יש לה זרע לבת כהן מישראל כשר שהוא עבד ומת בעלה ישראל ונשאר זה לא אמרינן הרי זרע יש לה מישראל ולא תשוב לתרומת אביה, משום דעבד ודאי לאו זרע הוא, ומשכחת לה ישראל שהוא עבד כגון בת ישראל לכהן או בת כהן לישראל וילדה ממנו בן וזה הבן בא על השפחה והוליד ממנה בן הרי זה עבד, משום דולד שפחה כמותה. ובעיקר טעם הדרשה האשה וילדיה עיין מש"כ באות הבא. .
(שם ע׳ א׳)
(שם ע׳ א׳)
האשה וילדיה. שפחה כנענית שילדה לישראל ולדה כמותה, דאמר קרא האשה וילדיה תהיה לאדוניה מולא יצא עם אביו, והיינו מפני שמתיחס אחריה, וכמה דינים מסתעפים מפרט זה וכפי שבאו ויבאו לפנינו, ומדייק משום דאם היו הבנים מתיחסים אחר אביהם לא היו שייכים כלל להאדון. .
(קדושין ס"ח א׳)
(קדושין ס"ח א׳)
האשה וילדיה. ר' טרפון אומר, יכולים ממזרים ליטהר, כיצד ממזר שנשא שפחה הולד עבד, שחררו נמצא הבן בן חורין, מאי טעמא, דכתיב האשה וילדיה תהיה לאדוניה מאוהולד מתיחס אחריה, ועיין בבאור דבר באות הקודם, והלשון ממזר שנשא שפחה אף שמורה רק בדיעבד לאו דוקא הוא אלא אפי' לכתחלה יכול לישא כדי ליטהר. .
(שם ס"ט א׳)
(שם ס"ט א׳)
וילדיה. לרבות טומטום ואנדרוגינוס מבדבעלמא היכא דכתיב בן ובת ממעטין טומטום ואנדרוגינוס, אבל בשם ילדים כלולים גם הם, שהרי גם הם נולדים. .
(מכילתא)
(מכילתא)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad