והיתה עמו. יוצא למלחמה מוציאה עמו, נכנס מכניסה עמו, יושב בדין היא עמו, מיסב היא כנגדו, שנאמר והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו צדיש להעיר מה שאמר יושב בדין דהא קיי"ל מלך לא דן ולא דנין אותו [רק למלכי בית דוד, ע' סנהדרין י"ט א'], וצ"ל דהכונה יושב בדין – בדיני ממשלה וחוקי מדינה וכדומה, והא דלא דן איירי בסנהדרין, או דמרמז למלכי בית דוד כמש"כ.
. (סנהדרין כ"א ב')
וקרא בו. מקום הראוי לקרות בו, לפיכך אינו נכנס בה לא לבית המרחץ ולא לבה"כ צהצ"ע דלא חשיב גם ולא לבית הקברות כדתניא בברכות י"ח א' לא יהלך אדם בביה"ק וס"ת בזרועו ויקרא, וצ"ל דכיון דקיי"ל בריש פירקין דאין המלך יוצא אחר הלוית המת, וא"כ לאיזה צורך ילך לביה"ק ולכן א"צ למתני זה כלל במלך, ולפי"ז יהי' מכאן ראי' למש"כ בכתבי האר"י [הובא במג"א ה' ת"ב סי' תקנ"ט ס"ק ט"ו] שאין לילך לביה"ק אלא לצורך הלוית המת, שהרי כפי המבואר לא זכר כאן במלך ענין היציאה לביה"ק משום דאינו מלוה את המת, ומשמע דזולת זה אין הולכין לשם, דאל"ה היה חשיב גם זה כמש"כ.
וע' ברמב"ם פ"ז ה"ג מס"ת שהמלך מסיר מאתו את הס"ת בלילה וכו' ובעת שהולך לישן, וצ"ע מש"כ בלילה דהא דרשינן כל ימי חייו לרבות הלילות. ואולי כונתו מ"ש בלילה – בשעת השינה ובעת שהולך לישון – גם ביום. ובאמת אין סברא לומר כי גם בעת שהוא ישן יהיה הספר עמו, הלא כל ימי חייו א"וקרא בו" קאי. וע' בשע"ת סי' כ"א ס"ק ג' שהיה לו להביא דברי רמב"ם אלו ולא הביא.
. (שם שם)
כל ימי חייו. והלא דברים ק"ו, ומה מלך שעוסק בצרכי ישראל נאמר בו וקרא בו כל ימי חייו – ההדיוט לא כש"כ צוובבבלי מנתות צ"ט ב' ילפי זה מפ' דיהושע א' והגית בו יומם ולילה, ומטעם דרשות אלו כתבו תוס' בברכות י"א א' דלכן אין מברכין ברה"ת בכל פעם שיושב ללמוד כמו בסוכה שמברך בכל פעם שנכנס לישב בה, משום דלא מייאש מינה, אחרי דבכל עת חייב להגות בה, וע' באו"ח סי' מ"ז ס"י.
. (ירושלמי סנהדרין פ"ב ה"ו)
כל ימי חייו. ימי חייו אלו הימים, כל ימי חייו – לרבות הלילות צזבעלמא הלשון ימים ממעט לילות כמו דדריש הרבה כאלה במגילה כ' ב', ורק הכא מדכתיב כל ימי חייו דמשמע כל המשך זמן החיים, והזמן הלא כולל ימים ולילות.
[ספרי].
למען ילמד ליראה. מלמד שהתלמוד מביא לידי יראה, יראה מביאה לידי שמירה, שמירה מביאה לידי מעשה צחכך היא הנוסחא לפי גירסת הגר"א ז"ל, וע' בע"ז כ' ב' מענין זה.
. (שם)