והין צדק. מה ת"ל והין צדק, והלא הין בכלל איפת צדק היה, אלא לומר לך, שיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדק רסהוכתב הרמב"ם בפ"ה הי"ג מדעות דמצוה זו קאי רק על ת"ח, ולא ידעתי מנ"ל כן, ואולי כונתו דמדאיירי בסוגיא כאן במדות ת"ח כלל גם מדה זו, אבל אין ה"נ דשייכת בכל אדם. או דהרמב"ם מונה את המדות המשובחות שירכש לו בן ישראל ועל ידיהן הוא נקרא ת"ח, ואין כונתו לומר דדוקא ת"ח צריך שינהוג כן, וצ"ע. וע"ע בסוגיא כאן דבכלל מצוה זו גם שלא ידבר אחד בפה ואחד בלב אלא יהיה תוכו כברו ולא יחשוב לשנות בשעה שהוא מדבר בפה, והובא ברמב"ם פ"ב ה"ו מדעות, והכ"מ לא הראה מקור מכאן. –
ועיין בכתובות פ"ו א' כתב רש"י דהא דקי"ל פריעת בעל חוב מצוה הוא משום הן שלך צדק, ובחדושי ריטב"א כתב המקור למצוה זו מפסוק דפרשה תצא והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך את העביט, הרי דהטילה התורה לחובה על הלוה להחזיר המגיע למלוה. ובאמת יש סברא למקור שכתב הריטב"א עפ"י מש"כ רשב"ם בב"ב קע"ה ב' דהא דקי"ל שעבודא דאורייתא סמכינן על אותו הפסוק דפ' תצא, ולפי"ז מוציא אותו הפסוק שני דינים מיסוד אחד.
אמנם מה שהקשה הריטב"א על פירש"י הנ"ל דהא פסוק זה והין צדק אתא שלא ידבר אחד בפה ואחד בלב [כמשכ"ל] תמיהני טובא, שהרי מפורש ילפינן כאן בגמ' גם להא דהן שלך צדק, דבזה כלול גם חובות האדם לאדם, וגם פריעת חוב, וצ"ע רב. .
(שם ס"ט ב')
ועיין בכתובות פ"ו א' כתב רש"י דהא דקי"ל פריעת בעל חוב מצוה הוא משום הן שלך צדק, ובחדושי ריטב"א כתב המקור למצוה זו מפסוק דפרשה תצא והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך את העביט, הרי דהטילה התורה לחובה על הלוה להחזיר המגיע למלוה. ובאמת יש סברא למקור שכתב הריטב"א עפ"י מש"כ רשב"ם בב"ב קע"ה ב' דהא דקי"ל שעבודא דאורייתא סמכינן על אותו הפסוק דפ' תצא, ולפי"ז מוציא אותו הפסוק שני דינים מיסוד אחד.
אמנם מה שהקשה הריטב"א על פירש"י הנ"ל דהא פסוק זה והין צדק אתא שלא ידבר אחד בפה ואחד בלב [כמשכ"ל] תמיהני טובא, שהרי מפורש ילפינן כאן בגמ' גם להא דהן שלך צדק, דבזה כלול גם חובות האדם לאדם, וגם פריעת חוב, וצ"ע רב. .
(שם ס"ט ב')