ואחר ילדה בת. מאי ואחר, לאחד שדנה לאה דין בעצמה ואמרה, י"ב שבטים עתידים לצאת מיעקב, ששה יצאו ממני, וארבעה מן השפחות, הרי עשרה, ואם זה זכר הרי לא תהא אחותי רחל כאחת מן השפחות, מיד נהפכה לבת, שנאמר ותקרא את שמה דינה זעל שם שדנה דין בעצמה. ובירושלמי ברכות פ"ט ה"ה איתא דרחל התפללה שתלד לאה נקבה, ונראה עיקר גירסת הבבלי, משום דכיון דלאה קראה את הבת דינה על שם שדנה היא הדין, מסתבר השם דינה, אבל אם רחל התפללה מאי שייכות השם דינה, וי"ל. –
אך אינו מבואר מניין לו עיקר דרש זה, דהלשון ואחר אינו מספיק לדרשא זו, דהא כן דרך הלשון, ויתכן לומר דמדייק דבכל התולדות של לאה כתיב מקודם ותהר, וא"כ גם הכא הול"ל ואחר הרתה וילדה בת, ולכן דריש דמדלא כתיב שהרתה בת ש"מ שרק בלדה היתה בת, אבל בהריון הי' זכר, כדמפרש. .
(ברכות ס' א')
אך אינו מבואר מניין לו עיקר דרש זה, דהלשון ואחר אינו מספיק לדרשא זו, דהא כן דרך הלשון, ויתכן לומר דמדייק דבכל התולדות של לאה כתיב מקודם ותהר, וא"כ גם הכא הול"ל ואחר הרתה וילדה בת, ולכן דריש דמדלא כתיב שהרתה בת ש"מ שרק בלדה היתה בת, אבל בהריון הי' זכר, כדמפרש. .
(ברכות ס' א')