לפי רוב השנים. תניא, במספר שנים אחר היובל תקנה, מלמד שמוכרין סמיך ליובל, מופלג מן היובל מניין, ת"ל לפי רוב השנים ולפי מעוט השנים קדר"ל דלא נימא דסמוך ליובל אסור למכור כלל, יען כי שוב אין הנאה ממשית ללוקח אחרי אשר מיד צריך להחזירה והוי זה כעין אונאה מצד המוכר. ונראה דהיינו אומרים כן, משום דלפי פשטות הלשון הול"ל במספר שנים עד היובל, ומדכתיב אחר היובל דהוי פירושו אחר היובל שעבר, משמע דהלשון מורה סמוך לאחר היובל שעבר, והיינו כשנשאר עוד הרבה שנים ליובל הבא, אבל מופלג לאחר היובל שעבר והיינו סמוך ליובל הבא מנין שמותר למכור ת"ל לפי רוב השנים [שיהיה עד היובל], ולפי מיעוט השנים [שיהיה עד היובל], ושמעינן מזה דמוכרין בין סמוך ליובל שעבר [ורחוק ליובל הבא] בין מופלג ליובל שעבר [וסמוך ליובל הבא].
.
(ערכין כ"ט ב')
(ערכין כ"ט ב')