אחר הדברים. מאי אחר, א"ר יוחנן משום ר' יוסי בן זמרא, אחר דבריו של שטן, דכתיב (כ"א ח') ויגדל הילד ויגמל ויעש משתה, אמר שטן לפני הקב"ה, זקן זה חוננתו למאה שנה בפרי בטן, מכל סעודה שעשה לא היה לו תור או גוזל אחד להקריב לפניך, אמר לי' הקב"ה, כלום עשה אלא בשביל בנו, אם אני אומר לו זבח את בנך לפני מיד זובחו, מיד – והאלהים נסה את אברהם אטעם הדרשא בכלל, משום דקיי"ל כל מקום שנאמר אחר – סמוך [ע' מ"ר פ' לך פ' מ"ד], ובאמת הי' דבר העקדה לאחר י"ב שנה מישיבת אברהם בארץ פלשתים וכפירש"י בפרשה הקודמת, לכן דריש ומסיב הלשון אחר לכונה אחרת כדמפרש, וע"ע בדרשא הבאה. –
ויש מן המפרשים שהעירו בענין נסיון העקדה בכלל, איך לא חש הקב"ה כביכול שלא יוסיפו המרננים לומר מאבימלך נתעברה להביא ראי' ממעשה העקדה שאמנם כן הוא, כי לו הי' אברהם אביו לא הי' שליט ברוחו לשחוט את בנו ע"פ רגשי רחמי אב על הבן, ואם רצה הקב"ה לנסות את אברהם הי' אפשר לו בנסיון אחר בגוף שלו או בענין אחר ולא בדבר כזה שאפשר לגרום לעז על תולדות יצחק.
ואפשר ליישב הענין ע"ד דרש אגדי במ"ר פ' וישב פרשה פ"ז שכשתבעה אשת פוטיפר ליוסף אמר לה, למוד הוא הקב"ה להיות בוחר מאהובי בית אבא לעולה, ושמא אבחר אני ואם אשמע לך אפסל מן הקרבן, ע"כ, מבואר שזה הנטמא עם העובד כוכבים פסול לקרבן, והסברא מחייבת, דכ"ש זה הנולד מביאת עובד כוכבים בודאי פסול לקרבן. שהרי הוא סמל פרי הטומאה, ולפי"ז מבואר, שמזה גופא שבחר הקב"ה את יצחק להעלהו לו לעולה מוכח מפורש שנולד יצחק בטהרה מאברהם ולא מאבימלך, דלולא כן הי' פסול לקרבן. ובנוגע לרגשי רחמי אברהם בהכרח צ"ל שכבש רחמיו וכמש"כ ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן. .
(סנהדרין פ"ט ב')
ויש מן המפרשים שהעירו בענין נסיון העקדה בכלל, איך לא חש הקב"ה כביכול שלא יוסיפו המרננים לומר מאבימלך נתעברה להביא ראי' ממעשה העקדה שאמנם כן הוא, כי לו הי' אברהם אביו לא הי' שליט ברוחו לשחוט את בנו ע"פ רגשי רחמי אב על הבן, ואם רצה הקב"ה לנסות את אברהם הי' אפשר לו בנסיון אחר בגוף שלו או בענין אחר ולא בדבר כזה שאפשר לגרום לעז על תולדות יצחק.
ואפשר ליישב הענין ע"ד דרש אגדי במ"ר פ' וישב פרשה פ"ז שכשתבעה אשת פוטיפר ליוסף אמר לה, למוד הוא הקב"ה להיות בוחר מאהובי בית אבא לעולה, ושמא אבחר אני ואם אשמע לך אפסל מן הקרבן, ע"כ, מבואר שזה הנטמא עם העובד כוכבים פסול לקרבן, והסברא מחייבת, דכ"ש זה הנולד מביאת עובד כוכבים בודאי פסול לקרבן. שהרי הוא סמל פרי הטומאה, ולפי"ז מבואר, שמזה גופא שבחר הקב"ה את יצחק להעלהו לו לעולה מוכח מפורש שנולד יצחק בטהרה מאברהם ולא מאבימלך, דלולא כן הי' פסול לקרבן. ובנוגע לרגשי רחמי אברהם בהכרח צ"ל שכבש רחמיו וכמש"כ ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן. .
(סנהדרין פ"ט ב')