ויקרא ה' אלהים. תניא, לעולם אל יכנס אדם פתאום לבית חבירו, וילמוד כל אדם דרך ארץ מן הקב"ה שעמד על פתח הגן וקרא לאדם, שנאמר ויקרא ה' אלהים אל האדם דועיין בנדה ט"ז ב', ד' דברים הקב"ה שונאן ואחד מהם הנכנס לבית חבירו פתאום ואפילו לביתו שלו. וטעם הדבר פשוט מפני שאין זה ממדת הצניעות והכבוד לבני הבית דשמא אינם מוכנים לקבלו בכבוד הראוי, וע"ע לפנינו ר"פ ויקרא דרשא מענין זה ומש"כ שם. . (מס' ד"א פ"ה)
ויאמר לו איכה. אמר רב יהודה אמר רב, אדם הראשון צדוקי היה, שנאמר ויאמר לו איכה – אן נטה לבך השעברת על מצותי, כדמפרש. ודריש כן משום דלפי פשוטו אינו מבואר השאלה איכה, דהקב"ה הלא ידע איהו, וגם בכלל לא שייך השאלה איכה אחרי שמדבר עמו, ולכן דריש שאין השאלה על מקום מציאותו אלא מענין תמהון ופלא על שנטה לבו ממצות ה'. . (סנהדרין ל"ח ב')