וכן תעשו. אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ואורים ותומים וסנהדרין של שבעים ואחד, מנה"מ, א"ר שימי בר חייא, דאמר קרא ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו – לדורות יהעיר היא ירושלים, וקדושתה גדולה משאר קדושת ארץ ישראל [עיין לפנינו בפ' ראה (ט"ו ז') בפסוק כי יהיה בך אביון מאחד אחיך וגו'] והעזרות קדושתן גדולה מקדושת ירושלים, ואי אפשר לחדש קדושה, היינו להוסיף על שטח העיר והעזרות שיהיה נחשב השטח הנתוסף כקדושת העיר והעזרות אלא בב"ד של שבעים ואחד, וילפינן ממשכן, כמו שהמשכן נתקדש ע"י משה שהיה מלך ונביא והיו שם שבעים זקנים ואורים ותומים.
ובפרק א' מ"א דסנהדרין פירש הרע"ב דמשה היה במקום סנהדרי גדולה, וכתב על זה התוי"ט דכן מסתבר, משום דלא נמצא מנוי שבעים זקנים לסנהדרין כי אם בפרשת מתאוננים (פ' בהעלותך) וזה היה אחר מעשה המשכן, עכ"ל. אבל בירושלמי סנהדרין פ"א ה"ג מבואר מפורש כמו שכתבנו, דקאי על מספר שבעים זקנים שהיו שם, ומביא הפסוק דמתאוננים אספה לי שבעים איש מזקני ישראל, עיי"ש. וצ"ל דבאמת עוד לפני מעשה המשכן היו מיוחדים שבעים זקנים לכל דבר שבקדושה וכדכתיב מפורש בס"פ משפטים ושבעים איש מזקני ישראל, והירושלמי מביא זה הפסוק דפ' בהעלותך משום דמאותו פסוק ילפינן בסנהדרין ט"ז א' לעיקר הענין דסנהדרי גדולה היו של שבעים ואחד איש, ועיין מש"כ בפ' צו בפסוק ואת כל העדה הקהל (ח' ג'). .
(שבועות ט"ו א׳)
ובפרק א' מ"א דסנהדרין פירש הרע"ב דמשה היה במקום סנהדרי גדולה, וכתב על זה התוי"ט דכן מסתבר, משום דלא נמצא מנוי שבעים זקנים לסנהדרין כי אם בפרשת מתאוננים (פ' בהעלותך) וזה היה אחר מעשה המשכן, עכ"ל. אבל בירושלמי סנהדרין פ"א ה"ג מבואר מפורש כמו שכתבנו, דקאי על מספר שבעים זקנים שהיו שם, ומביא הפסוק דמתאוננים אספה לי שבעים איש מזקני ישראל, עיי"ש. וצ"ל דבאמת עוד לפני מעשה המשכן היו מיוחדים שבעים זקנים לכל דבר שבקדושה וכדכתיב מפורש בס"פ משפטים ושבעים איש מזקני ישראל, והירושלמי מביא זה הפסוק דפ' בהעלותך משום דמאותו פסוק ילפינן בסנהדרין ט"ז א' לעיקר הענין דסנהדרי גדולה היו של שבעים ואחד איש, ועיין מש"כ בפ' צו בפסוק ואת כל העדה הקהל (ח' ג'). .
(שבועות ט"ו א׳)