ואת התנשמת. תנשמת – זו באות שבעופות וזו היא קיפוף סמהרש"ל פירש באות שבעופות מאוסה שבעופות, אמנם לפי מה שפירש"י כאן ובנדה כ"ג א' דהוא עוף הצועק בלילה י"ל דהלשון באות הוא כמו פעות [בחלוף אותיות בומ"ף ואהח"ע] שהוא ענין צעקה, כמו פעיתא היא דא (סוכה ל' א'), וכן צריך לפרש לקמן בפסוק ל' בדרשה כזו גבי שרצים.
. (שם שם)
ואת הקאת. זו קיק סאלפנינו בגמרא הגירסא זה הקוק, וכתב הגרי"ב בגה"ש כי בערוך הגירסא קיק, וע"פ מ"ד בשבת כ"א א' עוף אחד יש בכרכי הים וקיק שמו, ויותר הו"ל להגרי"ב להעיר מירושלמי שבת פ"ב ה"א על המשנה ולא בשמן קיק מפורש על פסוק זה ואת הקאת תנא ר' ישמעאל זה הקיק. ובבאור שם קאת יש שכתבו שיש עוף שטבעו להקיא מאכלו, ועל שם טבע זה נקרא קאת.
. (שם שם)
ואת הרחם. רחם – זו שרקרק, ואמר ר' יוחנן, למה נקרא שמו רחם, כיון שבא רחם בא רחמים לעולם סבפירש"י רחמים פירושו מטר, וכנראה כוון לאגדה דריש תענית דכן פרשו שם לשון רחמים, וכאן אין מבואר ענינו. ולולא פירש"י היה אפשר לפרש דכונו בזה לאגדה דשבת קנ"א ב' כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים, ובראב"ע כתב כאן שעוף זה מרחם על בניו יותר משאר בע"ח, ולכן דריש בענין לשון נופל על לשון כיון שבא רחם, כלומר עוף זה הרחמן ביותר, באו רחמים לעולם מן השמים, ע"פ הכלל כל המרחם מרחמין עליו, ודו"ק.
ועוד נתנו בגמרא סימן בזה"ל, אמר רב ביבי בר אביי, והוא דיתיב אמידי ועביד שרקרק, ופירש"י כשהוא מצפצף נשמע כאומר שרקרק, עכ"ל. ותימא על מש"כ בס' הפרחון [ספר מלוקט מגאוני הדור בדור הרמב"ם] וז"ל, הרחמה עוף לבן וכנפיו שחורים כשעור גוף העורב ולא יצפצף ואין לו קול כלל, חוטמו ירקרק וכן רגליו ואין בראשו נוצה, ומי שלוקח נוצה מכנפיו ומשליכה בין רגלי האשה המקשה לילד מיד יולדת, עכ"ל. והנה מה שכתב ולא יצפצף ואין לו קול כלל הוא נסתר מפורש מגמרא שהבאנו, וצע"ג.
. (שם שם)