קריאה במקור

תורה תמימה על התורה · ויקרא · פרק 11 · פסקה 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ואת החיה, תנא דבי ר' ישמעאל, זאת החיה, מלמד שתפס הקדוש ברוך הוא מכל מין ומין והראה לו למשה ואמר לו זאת אכול וזאת לא תאכל אפשוט דהראה לו כן כדי שיבחין בעיניו סימני טהורים וטמאים. וטעם הדיוק הוא מלשון זאת, דלשון "זה" או "זאת" מורה על הוראה באצבע, וכמו במנחות כ"ט א' ג' דברים היו קשים למשה והראה לו הקב"ה באצבע ויליף בכולם מדכתיב בהו לשון זה, ועיין לפנינו בפ' בא בפסוק בעבור זה עשה ה' לי הבאנו דוגמאות לזה.
וע' בתוס' כאן הקשו למה לא חשיב זה במנחות שם בין הדברים שנתקשה משה והראה לו הקב"ה באצבע כמש"כ, ויעו"ש מה שתרצו, אבל לדעתי הדבר פלא, דבמ"ר ר"פ בהעלותך מובא ברייתא דמנחות הנ"ל, וחשיב גם דרשה זו שלפנינו. ומה דחסר זה בגמרא נראה משום דחשיב שם שרצים דכתיב וזה לכם הטמא, כפי שיבא לפנינו בפרשה (פ' כ"ט), ומבואר בתנחומא כאן דדרשה דזאת החיה ודשרצים אחת היא, דעל ההוראה באצבע על שרצים מביא שם הפ' זאת החיה, וכ"נ האמת, דהלא הדורש שלפנינו כאן הוא תנא דבי ר' ישמעאל ובדרשה דמנחות שם הוא ג"כ תנא דבר"י.
.
(חולין מ"ב א')
2
זאת החיה. זאת החיה אשר תאכלו, חיה אכול שאינה חיה לא תאכל, מכאן לטריפה שאינה חיה בפירש"י קרי ביה זאת חיה, עכ"ל. ובאור דבריו, דהכתוב מפרש דאלה המינים שהתרתי לך הוא רק מאלה שסופם לחיות, שאין בהם חסרון פנימי, משא"כ אלה אשר מקלקול בריאותם אין סופם לחיות נחשבים עתה כמתים, ומכאן רמז לטריפה שאינה חיה. ונראה להוסיף באור בטעם דרשה זו דמדייק מה שפתח בחיה וסיים בבהמה, לכן דריש זאת החיה – זאת חיה, ואע"פ דבדרשה הבאה דריש הא דפתח בחיה וסיים בבהמה דבהמה בכלל חיה, מ"מ ניחא ליה לדרוש גם רמז זה, משום דאי משום ההיא לבד היה אפשר להתחיל בלשון יותר מבורר זאת הבהמה. ומה שנוגע בכלל לדין טריפה אינה חיה עיין מש"כ בפ' משפטים בפסוק ובשר בשדה טריפה לא תאכלו. .
(חולין מ"ב א')
3
זאת החיה. וסמיך ליה מכל הבהמה, שמע מינה בהמה בכלל חיה גר"ל מדפתח בחיה וסיים בבהמה. וטעם הדבר נראה פשוט משום דשם חיה כולל כל מין החי לבד האדם שהוא כולל שם בפ"ע, ולכן מתחיל כאן בשם הכולל לחיות הארץ ולעופות ולדגים, ואח"כ מפרש הפרטים, מכל הבהמה אשר על הארץ, מכל אשר במים וגו', וע"ל בפ' ראה (י"ד ד') דגם חיה בכלל בהמה.
וע' בסוגיא כאן ובחולין פ"ד א' דאף דלכל דבר בהמה בכלל חיה, אבל לענין כסוי הדם ואיסור חלב משונה חיה מבהמה דדם חיה בעי כסוי וחלב חיה מותר, משום דלא אסרה תורה אלא חלב הראוי להקריב משא"כ חלב חיה, ולענין פטור דם בהמה מכסוי יש דרשה מיוחדת בפ' ראה בפ' על הארץ תשפכנו כמים, וע' בדרשה הסמוכה.
.
(שם ע"א א')
4
מכל הבהמה. מניין לרבות את הכלאים, ת"ל זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה דנסמך על הדרשה הקודמת דבהמה בכלל חיה, ולכן ממילא בא לרבות את הבא מבהמה וחיה כלאים ויעוין בתו"כ כאן. .
(תו"כ)
5
אשר על הארץ. להוציא את שבים הדלא מהני בהו סימני טהרה, ואי לא הוי כתב על הארץ, הו"א דקאי גם על חיות הים שגם הם נקראים חיה, כדכתיב בפ' י' מכל נפש החיה אשר במים. .
(שם)
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Torah Temimah, Vilna, 1904
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad