ארורה האדמה בעבורך. תניא, למה נתקללה הארץ, רבי יידן בר שלום אמר, ע"י שעברה על גזרותיו של הקב"ה, [שאמר] תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע, והיא לא עשתה כן, אלא ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינה כגקצור לשון הכתובים בא כאן, וחסר המלה וגו', וצריך להעתיק כל הכתובים, תוצא הארץ וגו' עץ פרי, ותוצא הארץ וגו' ועץ עושה פרי, ור"ל שהקב"ה צוה על האדמה שתוציא עץ פרי עושה פרי, דמשמע עץ מיוחד לגדל פירות, ובעשיה כתיב ותוצא הארץ וגו' ועץ עושה פרי, דמשמע שגם עץ סתם עשה פירות ואפילו אילן סרק כפי שנתבאר לעיל (א' י"ב) בדרשא ועץ עושה פרי ושנתה בזה מצוויו של הקב"ה, ולכן נתקללה, וע"ע באות הסמוך. , ורבי פינחס אמר, כאינש דאמר, ליט ביזא דכן איינק, [דכתיב ארורה האדמה בעבורך] כדר"ל משל בני אדם הוא שאומרים ארורים השדים שכך הניקו וגדלו, והוא ס"ל דלא שנתה האדמה מצווי של הקב"ה, ומה שהוציאה פירות גם מאילני סרק הוא מפני ששמחה על צוויו של הקב"ה והוסיפה על הצווי ועיין בפירש"י לעיל א' י"א.
הנה לפי דעה זו ניחא מה שנתקללה האדמה עתה כשחטא האדם, אבל לפי הדעה הקודמת שנתקללה מחמת עצמה צ"ע למה לא נתקללה מיד כשחטאה ולמה המתין לה עד עתה, וי"ל משום דבאמת קללת האדמה נוגעת גם להאדם, כי אם האדמה אינה נותנת כחה הלא ממילא ירגיש האדם ברעתה, ולכן כל זמן שלא חטא האדם אי אפשר הי' שתתקלל האדמה כדי שלא יוגרם היזק לאדם, אבל עתה כשחטא האדם עד שראוי לקללה לכן נפקדה האדמה להתקלל בחטאה, ומדויק מאד לפי"ז הלשון ארורה האדמה בעבורך, כלומר בשביל חטאך נפקד חטאה גם היא, ודו"ק. .
(ירושלמי כלאים פ"א ה"ז)
הנה לפי דעה זו ניחא מה שנתקללה האדמה עתה כשחטא האדם, אבל לפי הדעה הקודמת שנתקללה מחמת עצמה צ"ע למה לא נתקללה מיד כשחטאה ולמה המתין לה עד עתה, וי"ל משום דבאמת קללת האדמה נוגעת גם להאדם, כי אם האדמה אינה נותנת כחה הלא ממילא ירגיש האדם ברעתה, ולכן כל זמן שלא חטא האדם אי אפשר הי' שתתקלל האדמה כדי שלא יוגרם היזק לאדם, אבל עתה כשחטא האדם עד שראוי לקללה לכן נפקדה האדמה להתקלל בחטאה, ומדויק מאד לפי"ז הלשון ארורה האדמה בעבורך, כלומר בשביל חטאך נפקד חטאה גם היא, ודו"ק. .
(ירושלמי כלאים פ"א ה"ז)