קריאה במקור

תורה תמימה על התורה · במדבר · פרק 6 · פסקה 25

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
יאר ה׳ פניו. יאר – זה מאור תורה, שנא׳ (משלי ו׳:כ״ג) כי נר מצוה ותורה אור קמועיין מש"כ לעיל אות קמ"ד וצרף לכאן. וענין מאור תורה לא נתבאר, ונ"ל דהוא תוקף כח הזכרון שלא לשכוח ולזכור הנשכחות, וזה י"ל ממה שאמרו בברכות נ"ז ב' הרואה שמן זית בחלום יצפה למאור תורה, והנה גם שם לא נחבאר ענינו, ואפשר לפרש עפ"י מ"ש בהוריות וי"ג ב' הרגיל בשמן זית נחזר לו תלמודו של שבעים שנה, ר"ל מה שלמד בזמן כביר, ולפי"ז יתבאר המאמר הרואה שמן זית בחלום יצפה למאור תורה, היינו לזכור הנשכחות מכבר, כיון דמסגולת שמן זית לזה, וממילא יתבאר הפי' מאור תורה שבכאן שיתברך לזכור נשכחות. וראיה לזה הפי' ממ"ש בשבת קנ"ו א' האי מאן דבארבעה בשבתא נולד יהא גבר חכים ונהיר, ופי' הערוך נהיר – זכרן, ונהיר היינו מאור. –
ועיין בפירש"י בפסוק זה שכתב יאר ה' פניו אליך, יראה לך פנים שוחקות – פנים צהובות, עכ"ל, ולכאורה הוא פלא, שהרי הלשון צהובות מצינו שהוא לשון סתירה וכעס, כמו בסנהדרין ק"ה א' משל לשנים שהיו צהובין זה לזה, ופירש"י צהובין כועסין, כאדם שכועס פניו צהובין, וכן בתנחומא פ' וארא סי' י"ד אש וברד צהובין זה עם זה, וכן מתרגמינן וכעסתה צרתה (שמואל א א׳:ו׳) ומצהבא לה.
אמנם אמיתת הענין הוא, כי שורש צהב פירושו מאירת הפנים, ויש שמאיר הפנים מתוך שמחה, ויש שמאיר מתוך כעס, וכמ"ש בנדרים מ"ט ב' היום פניך צהובים, כלומר ניכר שלבך טוב עליך, וכן בכתובות ק"ג ב' פניו צהובין סימן יפה לו, ולכן בכל מקום בוא הפעל הזה צריך לפרשו לפי ענינו, וכאן פירושו פנים צהובות, פנים מאירות מתוך שמחה ורצון.
[ספרי].
2
ויחנך. ויחנך במשאלותיך, וכן הוא אומר (פ׳ תשא) וחנותי את אשר אחון, דבר אחר, ויחנך, יתן חנך בעיני הבריות, וכה"א (פ׳ וישב) ויתן תנו בעיני שר בית הסהר קמזעיין מש"כ לעיל אות קמ"ד וצרף לכאן, ועוד דרשו באגדות ויחונך במתנת חנם, וכה"א (תהילים קכ״ג:ב׳) כן עינינו אל ה' אלהינו עד שיחננו, וי"ל הבאור בזה דדייקו גוף הלשון ויחונך, משום דעיקר הלשון חן וחנינה יונח על מי שאינו ראוי ושוה לכך מצד הדין, יען דאם כך מגיע לו מאי חנינה היא זו. ועפי"ז יתבארו כמה אגדות ודרשות, כמו בברכות ז' א' דרשו הפ' דפרשה תשא וחנותי את אשר אחון – אע"פ שאינו כדאי והגון לכך, ולפי מש"כ דרשו כן מגוף הלשון וחנותי, וכן יתבאר האגדה דפ' חלק (סנהדרין ק"ח ב') ונח מצא חן בעיני ה', תניא, אף על נח נחתם גזר דין המבול אלא שמצא חן, ודייקו ג"כ מלשון חן, כמבואר, וכן יתבאר הנוסח בבהמ"ז הזן את העולם כולו בטובו בחן וכו', ר"ל כי להיות שהוא זן מחמת מדת הטוב שבו יתחייב מזה ממילא שמזין הוא גם לאלה שאינם ראוים מצד המשפט והשווי רק מצד חן וחסד ורחמים, ועיין בתוס' ר"ה י"ז ב' בהגה"ה. .
(שם)
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Torah Temimah, Vilna, 1904
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad