כסות עינים. א"ר יצחק, לעולם אל תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך, שהרי אבימלך קלל את שרה ונתקיים בזרעה, שנאמר הנה הוא לך כסות עינים, אמר לה, הואל וכסית ממני שהוא אישך וגרמת לי הצער הזה, יהי רצון שיהיו לך בני כסויי עינים, ונתקיים בזרעה, שנאמר ביצחק (פ' תולדות) ותכהין עיניו מראות ינראה דסמכו לדרוש בכלל שקללה על לשון ונוכחת שאינו דבוק לענינו בפשטות, ודרשו מלשון תוכחה, והיינו שקללה, וענין הקללה דריש מלשון כסות עינים, ונראה שחסר כאן בענין וצ"ל כהגירסא במגילה כ"ח א' אל תקרא כסות עינים אלא כסיות עינים, ואינו מבואר יפה, אבל בש"ס כת"י (המובא בס' ד"ס) הגירסא אל תקרא כסות עינים אלא כהות עינים, מלשון כהה, והיא גירסא מאירת עינים, כי לפיה תכונן הראיה מן ותכהין עיניו.
והנה מבואר מחז"ל שדרשו הלשון הנה הוא לך כסות עינים מוסב על אברהם, אבל רש"י בפסוק זה פירש דמוסב על האלף כסף, יעו"ש, ונראה עיקר פי' חז"ל, משום דלפירש"י הול"ל הנה המה לך. ובדבר מספר אלף כסף עיין מש"כ לקמן פ' וישב בפסוק ויהי כדברה אליו יום יום. .
(ב"ק צ"ג א')
והנה מבואר מחז"ל שדרשו הלשון הנה הוא לך כסות עינים מוסב על אברהם, אבל רש"י בפסוק זה פירש דמוסב על האלף כסף, יעו"ש, ונראה עיקר פי' חז"ל, משום דלפירש"י הול"ל הנה המה לך. ובדבר מספר אלף כסף עיין מש"כ לקמן פ' וישב בפסוק ויהי כדברה אליו יום יום. .
(ב"ק צ"ג א')