קריאה במקור

קראתי בכל לב · פקודי · פרק 3

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
שאו ידיכם קודש
2
חומש שמות מסתיים בהעמדת המשכן על תילו. כלי אחר כלי, יריעה אחר יריעה. הכלי האחרון שמונח במקומו הוא הכיור. עליו נאמר: "וַיָּשֶׂם אֶת הַכִּיֹּר בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ וַיִּתֵּן שָׁמָּה מַיִם לְרָחְצָה: וְרָחֲצוּ מִמֶּנּוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם" (שמות מ', לא–לב).
3
מצוות הרחיצה בכניסה אל הקודש אינה עבודת קודש בעצמה אלא מעשה של הכנה וכניסה למשכן ה'. הכנה זו התחדשה רק במשכן. לפני שהוקם המשכן היו מעמדות שונים של מפגש עם הא־ל, הקרבה והקמת מזבחות אולם פעולות אלה לא חייבו הכנה של רחיצת ידיים ורגליים. ייתכן שדווקא כניסתו של ה' לבית המיוחד לו יוצרת חיץ בין החול והקודש, ומחייבת פעולת מעבר והכנה.
4
פעולת הרחיצה חשובה ומשמעותית. להלכה, כהן גדול שלא רחץ בטרם נכנס לעבודת יום הכיפורים — עבודתו פסולה. אם יחמיץ טבילה במהלך היום — עבודתו כשרה (זבחים יט ע"ב).
5
פעולת הרחיצה גם מחייבת ריכוז, כפי שעולה ממחלוקת התנאים בדבר התנוחה הנכונה לרחיצה. לדברי תנא קמא, הכהן צריך להניח יד ימין על רגל ימין יד שמאל על רגל שמאל, ואילו לדברי ר' יוסי בר' יהודה, מניח שתי ידיו זו על גב זו ושתי רגליו זו על גב זו. על הצעתו של ר' יוסי בר' יהודה אמרו לו חבריו 'הפלגתה', מפני שהיא אינה אפשרית לביצוע על ידי האדם עצמו. על כן, רב יוסף מציע כפתרון: "וחברו מסייעו". כל זה נעשה גם בכלי כיוון שכתוב "ורחצו ממנו" ולא בתוכו (זבחים כא ע"א; שו"ע הרב, או"ח קנ"ט, א).
6
במדרש מובא שרחיצת הידיים הזו לא נשארה כהוראה ייחודית לכהנים:
7
"ורחצו ממנו... בבואם אל אהל מועד" וגו'.
אבל בישראל מהו אומר? "והתקדשתם והייתם קדושים "(ויקרא י"א, מד),
מיכן היה רבן גמליאל אוכל חולין בטהרה, אמרו, לא לכהנים בלבד ניתנה קדושה... מיכן אמרו, כל המזלזל ברחיצת ידים סימן רע לו... (תנא דבי אליהו, אליהו רבה פרשה טז, וראו גם: ברכות טו ע"א).
8
התורה ציינה שיש ציווי גם על ישראל להיות קדושים ומכאן שכולם חייבים בקידוש ידיים. להלכה נפסק שנטילת הידיים הזו, השאולה מן הכהנים הרוחצים בבואם אל הקודש, מתבצעת עם הקימה בבוקר. נטילה זו אף היא מלאכה הדורשת ריכוז בכמות המים באופן הנטילה והחמצתה פוסלת את עבודת היום בבחינת: "סימן רע לו".
9
על משמעותה וחשיבותה של נטילת ידיים כותב הפסיכולוג יונתן שתיל בספרו פסיכולוג בישיבת ברסלב. שתיל, שחקר את התופעה הברסלבית, ערך 'תצפית משתתפת'. כלומר, מצד אחד התבונן על המתרחש מבחוץ, ומצד אחר היה חלק מההתרחשות, שכן במהלך מחקרו שהה בישיבה והתנהג כאחד מן האברכים שם, תוך שהוא מקבל הדרכה וסיוע. עיקר עניינו היה להבין את החוויה עצמה. כחילוני הוא מתאר כיצד במשך תקופה נטל ידיו בכל בוקר על פי ההדרכה המדויקת שנתנו לו הבחורים. וכך הוא כותב:
10
התנהגות זאת מחזקת את החיץ התודעתי בין השינה לערות. ההכרעה הרצונית חסרת התועלת לכאורה, מעוררת את התחושה. כעת חזרה תודעתי לשלוט במצב... כעת שוב אחראי אתה לכל הנעשה איתך. מעתה על מעשיך ומחשבותיך להיות מנווטי תודעה כך מתנערים מן השינה, מן החלום, מממלכת הבלתי מודע.
ההתנהגות תובעת מיקוד וריכוז התודעה, אינה יכולה להיעשות בנמנום עליך לבצעה בשימת לב...
ניקיון הידיים — משונה עד כמה ההתנסות היומיומית בנטילת הידיים אינה מתקשרת לתחושת ניקיון הידיים כפשוטה. אתה חש כאילו יצקת על ידיך מעין "מי משמעות" חומר "מקנה ערכיות". הרי אין שימוש בכל חומר חיטוי, אף נמנע שפשופן זו בזו... למעשה אתה נפגש כאן לראשונה עם תחושת ה"ניקיון המטפיזי" שהיא מעין שילוב של ניקיון פיזי עם היטהרות מרוע... תחושת טיהור הידיים המתעוררת כאמור באקט נטילת הידיים בטרם ביצעו הידיים כל פעילות שהיא, מהווה מעין "צו גיוס" לכל פעולותיהן במשך היום כאילו הולבשו הן מדים בלתי נראים... (פסיכולוג בישיבת ברסלב, עמ' 96–97).
11
תיאור ראשוני וייחודי זה של חוויית הנטילה מאיר את פעולת הנטילה היום־יומית של האדם הרגיל, ויש בו גם כדי להסביר גם את מצוות רחיצת הידיים של הכהנים, בבואם אל הקודש. עם בניין המשכן נבנה חיץ ברור בין הפנים והחוץ, בין החול והקודש, בין הפרוזדור והטרקלין. האפשרות לטיהור היא האפשרות לשינוי תודעתי עצום המתחייב מן המעמד. בנוטלנו ידינו בבוקר אנו הופכים להיות כהנים הנכנסים לעבודתם ומתחייבים ליום עבודה נקי כפיים ומוקדש לעבודת הטוב, לעבודת ה'.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Koren Edition 2022
רישיון המהדורה
CC-BY-NC
ייחוס ומקור המהדורה
http://www.sefaria.org/texts
הערות המהדורה
שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 326 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 244a68fa6839e592ef614282c5dfae2701f22231d6697ef75982b04e5cc0ef9f