קריאה במקור

קראתי בכל לב · תרומה · פרק 3

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
האבא שבא לביקור
2
פרשות תרומה ותצווה מכילות בתוכן אמירה חזקה ומשמחת על היכולת של עם ישראל להוות משכן לשכינה: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם".
3
כך, בקריאה פשוטה.
4
אלא שמדרש שמות רבה לפרשתנו קורא את הפרשה בדרך שונה. המדרש על המילים "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה". מתאר את הקב"ה כנזקק העומד בפתח ומבקש תרומות. נזקקותו של הקדוש ברוך הוא באה לידי ביטוי גם כשהמדרש מצייר אותו כאביה של הכלה בתמונת החתונה:
5
מה חתן זה כל זמן שלא נשא ארוסתו הוא הוה פראדורין (=מהלך תמיד) לבית חמיו, משנשאה הרי אביה בא אצלה,
כך עד שלא נתנה תורה לישראל (שמות י"ט) ומשה עלה אל הא־להים,
משניתנה תורה אמר הקדוש ברוך הוא למשה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמות רבה, לג).
6
המדרש מציע תיאור יפהפה של הקב"ה כאבי הכלה. בתקופת האירוסין, קודם מתן תורה, הגיע החתן (משה) לבית הורי אשתו כדי לבקרה (ובנמשל — משה עלה למקומו של ה' להר סיני כדי לקבל את התורה). תיאור היפוך הגלגל לאחר הנישואין והבאת האישה לביתו, חזק מאוד, ברגע אחד הופך האב לנזקק, למתגעגע המורחק מבתו וכדי לראותה הוא נאלץ ללכת לביתה החדש — הלוא הוא המשכן.
7
הצורך במשכן הוא תוצר ישיר של מתן תורה. עם ישראל אינו זקוק יותר לקב"ה. את תרגום נוכחות ה' בעולם הוא כבר קיבל לידיו ולאחריותו, והקב"ה, המודר מן הסיטואציה, מתגעגע לבתו, התורה, אשר היא בשר מבשרו.
8
המהפך הזה שהתחולל במערכת היחסים בין עם ישראל והקב"ה הוא מהפך מרתק בדמותו של הקב"ה ואופי הנהגתו בעולם. המהפך הבא יגיע עם תום הנבואה וחורבן הבית. מה שמלווה את חורבן הבית והגלות הוא השתקעות בד' אמות של הלכה, שמחה בתורה כירושה, והעמל בתורה כפיצוי על התרחקותו של הקב"ה.
9
בפרשתנו, כאמור, מדובר על שלב אחר, קודם.
10
לאחר מתן תורה הקב"ה הופך להיות מעין 'אב זקן', יועץ לשעת צרה, פסיבי יותר. מורחק מן המקום שבו מתרחש ה'אקשן' המרכזי: הלא הוא בית החתן והכלה. הוא אינו עוד מוביל דרך, אלא משפיע על האירועים מעמדה פסיבית וחלשה יותר. הוא מונח במוזיאון יפהפה ומושקע עם ריהוט כבד ויוקרתי. חדר אורחים שמסדרים להורי הכלה כשהם באים להתארח.
11
העמדה הזו מוכרת להורים שחיתנו ילדים. לפתע הבית מתרוקן, וההורים מוטרדים מן השאלה כיצד ישפיעו על חיי ילדיהם הנשואים, כיצד הם יוכלו למשוך אותם חזרה לבית ההורים ובמה יפתו אותם. לפעמים, הפתרון הוא ביוזמה אישית, בניסיון לחבור לחייהם החדשים ולהיות שם איתם.
12
אין צריך לומר שדמות הא־ל אינה רק תוצר של התהליכים, מה ששומע המדרש בפסוקים הוא גם שינוי באופי עבודת ה' של עם ישראל המתרחש עם מתן תורה. עם ישראל שוקע בבניית האתוס המשותף שלו ושל התורה, והקב"ה המושיע הופך מבחינתו למועמד לביקורים חד פעמיים, ולמושא לכבוד.
13
עם ישראל מקבל את התורה והיא הופכת להיות מרכז חייו, כשעם ישראל משתעשע בתורה ומחדש בה, מקיים מחלוקות על מה שכתוב בה, הקב"ה נדחק למשכנו. כך מתוארים הדברים בתלמוד במספר מקומות. אחת הידועות שבהן היא המחלוקת ר' אליעזר וחכמים ביבנה על דין תנורו של עכנאי. ר' אליעזר מבקש להוכיח שאילו היו שואלים את הקב"ה הוא היה משיב שר' אליעזר צודק. אך החכמים משיבים לו "לא בשמים היא".
14
לא בשמים היא?
אמר רבי ירמיה: שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול, שכבר כתבת בהר סיני בתורה אחרי רבים להטת.
אשכחיה רבי נתן לאליהו, אמר ליה: מאי עביד קודשא בריך הוא בההיא שעתא?
אמר ליה: קא חייך ואמר נצחוני בני, נצחוני בני (בבא מציעא נט ע"ב).
15
כבר ניתנה תורה מהר סיני, ומאז אין משגיחים בדברי א־לוהים. עם ישראל משתמש בכלים האנושיים להכרעת הלכה. ומה ואיך מגיב לכך הקב"ה? הוא מחייך ואומר: "נצחוני בני".
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Koren Edition 2022
רישיון המהדורה
CC-BY-NC
ייחוס ומקור המהדורה
http://www.sefaria.org/texts
הערות המהדורה
שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 326 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 244a68fa6839e592ef614282c5dfae2701f22231d6697ef75982b04e5cc0ef9f