קריאה במקור

קראתי בכל לב · קרח · פרק 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
טענת קורח — טבע האדם וטבע הממסד
2
קשה לזהות את ההיגיון שבטענותיו של קורח בפרשתנו. הלומד המאמין רואה איך משה הצדיק נופל קורבן לתעלול תועמלני אינטרסנטי ומרושע, שאין מאחוריו כלום. פי האדמה שנפער הוא הוכחה ברורה לצדקתו של משה. הוכחה המחזקת את העמדה של מי שהיה משוכנע בכך ממילא, ושציפה לנפילתו של קורח. אולם, כאשר לאחר מות קורח בא כל העם ומלין על משה ואהרן על שהרגו את קורח, נפתח צוהר להבין שאין מדובר באדם אחד מרדן וטיפש ואפילו לא בקהילה סוררת. כל אלה מעוררים את החשד שלטענותיו של קורח יש בסיס. טענותיו אינן מוזרות וחריגות, יש להן הד בלב העם. האדמה אינה פוערת את פיה נוכח ההמולה שנוצרת בעם, תחת זאת פורצת מגפה. חשוב מכך, הקב"ה מבקש ממשה להעמיד את המחלוקת במבחן המטות במשכן. בסוף התהליך מעלה מטהו של שבט לוי פרח, ציץ ושקדים וזוהי תגובה ניצחת לתלונות העם.
3
בשתי התגובות האלה — פעירת פי האדמה ופריחת המטה — יש לראות מענה לשאלות של קורח ועדתו ושל העם כולו לאחר מות קורח. דרך התגובות ניתן לזהות את ההשקפה של קורח שקנתה שביתה בלב העם.
4
בפעם הראשונה תגובת משה היא: "בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי ה' שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה כִּי לֹא מִלִּבִּי. אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה וּפְקֻדַּת כָּל הָאָדָם יִפָּקֵד עֲלֵיהֶם לֹא ה' שְׁלָחָנִי". על מנת להוכיח את צדקת דרכו (ואת בחירתו לתפקיד מנהיג ואת משפחתו לכהונה), קורח ועדתו צריכים למות מוות לא טבעי. ואז אכן מתרחש המבוקש: "וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם" וכו'.
5
נראה שמשה הבין שקורח מתלונן על הנהגת משה מנקודת מבט של 'בקשת הטבע'. במצב הטבעי אין מנהיגים ואין הנהגה. חושב קורח, המצב הטבעי הוא המצב אליו אנו שואפים. כמובן שהשאיפה אל המצב הטבעי יש בה יסודות של אמת צרופה: חזון הצמחונות והשלום מבוסס על רעיון של שלמות והשלמה בין כל חלקי הבריאה. במצב האוטופי אין מקום לשליטה של אדם באדם ואין מקום לשליטה של האדם בבעלי החיים ושמא גם אין מקום בלב להכנעה בפני המנהיגים, ואולי גם בפני האל.
6
תגובתו של משה, המבקש לקורח ועדתו מוות שאיננו טבעי, אומרת הכול. משה מבקש להוכיח שהטבע אינו כה שקט ושליו. שהטבע עצמו מתנהל לעיתים שלא לפי המבוקש והמצופה. ושאלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו, ממש כבליעת האדמה. משה מבקש להצביע על כך שאי־אפשר לסמוך על הטבע. כפי שטען הוֹבּס וכפי שטען גולדינג בספרו בעל זבוב: לא בטוח שהמוסדות משחיתים וטבע האדם הוא טוב. ייתכן מאוד שההפך הוא הנכון — הטבע הוא פראי וחסר מוסר, ודווקא המוסדות המסודרים מסייעים ליצור חברה מוסרית ומתוקנת יותר.
7
אבל מופע הבליעה שיזם משה — נכשל. עם ישראל קם ומלין: "אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה'". הוא לא רואה כאן ביסוס לאמת כלשהי, אלא שימוש ציני בטענות של קורח ותו לא. האימון בטבע ובאפשרות להשלמה אתו לא פסו מן העולם עם הליכתו של קורח. וכחלק מאותה אמונה מעידים העם במשה שהוא הרג את קורח. לא נס ולא ראיה משמיים, קורח נהרג בדרך הטבע בידי הממסד השליט.
8
בשלב הזה ולאחר המגפה, הקב"ה מצווה על הנחת המטות. וכאן, בעזרת פריחת מטהו של שבט לוי ולבלובו מושם הקץ על טענות קורח.
9
במה הועיל המטה לסתימת הפיות? יש שני כיוונים פרשניים אפשריים. האחד על סמך המובא במסכת אבות, שבין עשרת הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות נברא גם המטה (משנה, אבות פ"ה מ"ו). המטה היבש וצמיחתו הפלאית אינם מצביעים על תעתועיו של הטבע, אלא על כך שיש דברים שהם מעבר לטבע ולא ניתן להסביר אותם באמצעות הסברים מדעיים מקובלים. לפי זה כל עניין ההנהגה של שבט לוי אינו גזרת הטבע, משום שעל הטבע לא ניתן לסמוך. הצורך בהנהגה נגזר מכך שיש עניינים שהם מעבר לו. מעבר לאותנטיות, ליצרים ולגשמיות, הדברים האלה הם המוסר הנעלה, הם הבחירה והסגולה שאין רואים אותה בחוש והיא הנתונה בשבט לוי. לפי זה, שתי התמודדויות שונות עם טענתו של קורח גלומות אחת בפי האדמה ואחת במטה. האחת מצביעה על בעיות בתוכנו של הטבע והשנייה על כך שיש דברים שהם מעל לטבע.
10
כיוון פרשני שונה לסיפור המטה מוצע בדברי הרש"ר הירש:
11
מטה אהרן פרח כאן כמקל שקד, ויש בכך כדי לבטא את המחשבות הנידונות כאן.
כלום אין כל ענפי עצי הפרי דומים זה לזה?
בכולם יש נבטים של עלה, פרח ופרי, אדמה אחת נושאת את כולם,
מי הגשמים המשקים אותם באים לכולם ממקום אחד,
רוח אחת מנשבת בכולם, וכולם ניאותים לאור החמה.
בדרך הטבע כל מטה אמור להניב פירות בהינתן תנאים מסוימים. פריחתו של המטה אינה בגדר נס או מקרה שמעבר לטבע. מקרה אחד יקרה לכל המטות בבוא העת.
ואף על פי כן אחד הוא השקד בין כל חבריו בשדה.
ובמה ייחודו? בשקידה שעל שמה הוא נקרא;
בהתמסרות עירנית וזריזה הוא עושה את המוטל עליו
ובכך הוא מקדים את כל אחיו האילנות.
בעוד הם נמלכים בדעתם, כבר השלים הוא את מפעלו;
והוא מקדים מיד את התכלית, שהיא הפרח העושה את הפרי,
שהרי כל עצמו לא בא אלא לעשות פרי (פירוש הרש"ר הירש לתורה, במדבר י"ז, כג ד"ה ויצא פרח).
12
ייחודו של השקד הוא בהימנעות מהססנות, בידיעה הברורה ובהבנה העמוקה של התכלית המעשית. מטהו של שבט לוי מעיד על בני לוי שניחנו בשאר רוח בהתכווננות מדויקת בפריחה מוקדמת ובהתפתחות רוחנית. לדברי הרש"ר, תכונת המנהיגות אינה סגולה א־לוהית שמעל לטבע אלא היא סגולה הטמונה באנושיות כולה. יש מי שיודע לממש את התכונה הזו. מי שתודעת השליחות מלווה אותו משחר היוולדו. גם תגובת ה' לפי זה היא באמצעות הטבע ולא בהצבעה על קיומו של עולם שמעבר לנראה ולנצפה. אבל, ה' אינו משתמש באסונות טבע אלא בפלאותיו כדי להוכיח שהטבע אינו שוויוני, אינו זהה. יש היריון ממושך ויש היריון קצרצר, יש פרחים הקודמים לעלים ויש עלים הקודמים לפרחים, יש מתוק ויש מר, יש גבוה ונמוך וכיו"ב. דווקא מי שמעיין בטבע יזהה בקלות שאין בטבע שוויון, וכדי להביא את הטבע לידי מיצוי מומלץ שלא לשטח אותו אלא להבליט את הנצרך להבלטה, להשתמש בשונות ולא להסתיר אותה.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Koren Edition 2022
רישיון המהדורה
CC-BY-NC
ייחוס ומקור המהדורה
http://www.sefaria.org/texts
הערות המהדורה
שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 326 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 244a68fa6839e592ef614282c5dfae2701f22231d6697ef75982b04e5cc0ef9f