אובדנו של בנימין
קריאה במקור
קראתי בכל לב · ויגש · פרק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הרגע שבו רואה יוסף את בנימין, הוא הרגע ששובר את ליבו וגורם לו להתוודע, סוף סוף, אל אחיו. מפגש זה הינו רגע שיא במשפחת בני יעקב ורגע דרמטי בחיי האומה.
המדרש מנסה להציץ לשיחה בין השניים:
השיחה לפי חז"ל נפתחת בלאקוניות ובהשלמת מידע ופרטים על בנימין:
"וישא עיניו וירא את בנימן אחיו" (בראשית מ״ג, כט)
אמר ר' שמואל בר נחמן,
בשעה שראה יוסף את בנימן, מיד נתקררה דעתו ופתח ואמר: א־להים יחנך בני,
באותה שעה אמר להן: קרבוהו אצלי,
והיה משאיל [שואל] אותו:
בני, כלום אח יש לך?
אמר לו: אח היה לי ואיני יודע להיכן הלך,
אמר לו: יש לך אשה?
אמר לו: יש לי אשה ועשרה בנים.
אמר ר' שמואל בר נחמן,
בשעה שראה יוסף את בנימן, מיד נתקררה דעתו ופתח ואמר: א־להים יחנך בני,
באותה שעה אמר להן: קרבוהו אצלי,
והיה משאיל [שואל] אותו:
בני, כלום אח יש לך?
אמר לו: אח היה לי ואיני יודע להיכן הלך,
אמר לו: יש לך אשה?
אמר לו: יש לי אשה ועשרה בנים.
השאלות הטכניות הללו מתבררות כניסיון של יוסף להתחקות אחר משמעות מכירתו והשפעתה על בנימין. הוא מתעניין לדעת אם בנימין בכלל זוכר ומודע לכך שהיה לו אח גדול ממנו שנעלם. לאחר שהוא מקבל תשובה חיובית, הוא מברר — כנראה מתוך סקרנות, מהו מצבו המשפחתי ומגלה שאחיו הצעיר כבר נשוי ואב לעשרה בנים. בשלב הבא הוא מברר מה שמם של אותם בנים:
אמר לו מה שמן?
אמר לו בלע ובכר ואשבל וגו'.
אמר לו בלע ובכר ואשבל וגו'.
המדרש אינו מסתפק במידע האינפורמטיבי הזה, שמן הסתם בנימין מספק ליוסף. ההפתעה שנכונה ליוסף לפי המדרש — גדולה. שמות בניו של בנימין חושפים שבנימין לא רק היה מודע להיעדרו של יוסף, אלא שזו הייתה החוויה המכוננת של חייו. שמות בניו מדברים בעד עצמם ומספרים שהטרגדיה של בנימין התעצמה עם כל שמחה ושמחה בחייו. כל ילד שנולד היה עוד הזדמנות להנציח את האח שאבד:
בלע שנתבלע ממני,
ובכר שהיה בכור,
ואשבל שנשבה ממני,
גרא שנעשה כגר בארץ אחרת,
נעמן שהיו מעשיו נאים ונעימים,
אחי שהיה אחי וודאי,
וראש שהיה לי ראש,
מפים שהיה יפה עד מאד בכל דבר,
וחפים שלא ראה בחופתי ואני לא ראיתי בחופתו,
ארד שהיה כוורד שושנים (בראשית רבה, צג).
ובכר שהיה בכור,
ואשבל שנשבה ממני,
גרא שנעשה כגר בארץ אחרת,
נעמן שהיו מעשיו נאים ונעימים,
אחי שהיה אחי וודאי,
וראש שהיה לי ראש,
מפים שהיה יפה עד מאד בכל דבר,
וחפים שלא ראה בחופתי ואני לא ראיתי בחופתו,
ארד שהיה כוורד שושנים (בראשית רבה, צג).
שמות בניו של בנימין מהדהדים, בזה אחר זה, את היעדרו של יוסף. תוספת זו של המדרש מסבירה גם מדוע המפגש הזה הוא נקודת השבר של יוסף, הנקודה שבה הוא אינו מתאפק יותר.
עיון ברשימה ובמדרשי השמות מדייק גם את תהליך האבל של בנימין על יוסף ולא רק את עצם הגעגוע ועומק הכאב. לבנו הבכור בנימין קורא בלע, השם מבטא את תחושתו שאחיו פשוט נבלע באדמה, נעלם יום אחד ואיננו. הפתאומיות, חוסר ההכנה להיעדר הזה הוא החוויה הראשונה שבנימין נושא בליבו. החלל שנפער מקבל פנים נוספות בהמשך: הבנת החסר של האח הבכור המוביל והמודל לחיקוי — בכר. הכעס שבא בעקבות השלילה הלא הוגנת הזו של האח מובע בשם אשבל — נשבה ממני. האמירה ברורה — חלק ממני נלקח ואחר כך גם נכלא בעמקי התודעה. השמות הבאים מתארים את הגעגועים והחמלה שבנימין מגלה כלפי יוסף, כאשר משתקפת בהם העובדה שכאן הוא מתפנה מן ההלם הראשוני והשקיעה בעצמי, והוא מצליח לראות גם את "יוסף שבסיפור" את הסבל של יוסף שנעשה גר בארץ אחרת. בהמשך הוא מביא לביטוי לא רק את הבור שנפער ואת הריקנות אלא גם את המהות שאיננה, את דמותו של יוסף כשלעצמה: אחי וראש ומופים, וארד. אח — כפשוטו, אח כמודל להזדהות. וגם הצער על אותו בחור יפה תואר ואציל שכבר איננו. אז גם מגיע הביטוי המחודש של ההיעדר הנוכח, שאין בו התרפקות על העבר אלא הבנת פניו החדשות של החיסרון: לא ראה בחופתי ואני לא ראיתי בחופתו. הפירוד הפיזי הביא לפירוד רגשי. יוסף נעדר מן הרגעים המשמעותיים של חיי אחיו, וגם מחיי היום־יום. זהו הפסד שלא ניתן לפצות עליו.
להסבר השמות והקשר שלהם ליוסף מובאת במדרש דעה נוספת שגם לפיה שמות בניו של בנימין מבטאים את הגעגוע ליוסף. אך לפי דעה זו בנימין אינו חווה את היעדרו של יוסף באופן ישיר, וייתכן שכלל אינו זוכר אותו. את היעדרו של האח חווה בנימין דרך החיסרון והאבל של אביו: אשבל, שנשבה מאביו והלך לו. נעמן — שהיה נעים לאביו ולאמו וכו'. תיאור מרוחק כזה של אבל משני הוא אולי אפילו יותר מכמיר לב. אדם שאיננו יודע מה חסר לו ורק מקבל תמונות וקטעי זיכרונות, ומדמיין את דמותו של אותו אח עלום ונאהב שאבד ממנו.
באותה שעה נכמרו רחמיו של יוסף, שנאמר וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו (שם).
וישנו פרט נוסף שהמדרש אינו מציין במפורש אך הוא משלים את התיאור שבו. בנימין בולט בריבוי בנים ביחס לאחיו ולמקובל ביניהם. הסיבה לכך לא נאמרת כאן מפורשות אך שמא המניע לילודה המרובה הוא חיסרון גדל והולך שאינו מוצא מזור, רצון לייצר חיים במקום שבו נתגלה חלל, כוח חיים חזק המעורר בעוצמה את האשליה האנושית שהפיצוי לאובדן חיים הוא עוד ועוד חיים. ועוד יותר את השאלה מהם חיים.
הַעוֹד אָבִי חָי?
עוֹד יוֹסֵף חָי!
רַב עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי!
עוֹד יוֹסֵף חָי!
רַב עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי!
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Koren Edition 2022
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://www.sefaria.org/texts
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 326 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 244a68fa6839e592ef614282c5dfae2701f22231d6697ef75982b04e5cc0ef9f