קריאה במקור

קראתי בכל לב · ויקרא · פרק 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
החובה לדעת את החוק
2
קיימת חזקה משפטית שלפיה אדם יודע את החוק ולכן ניתן להענישו גם אם לטענתו לא ידע שהוא עבריין. חזקה זו עומדת בסתירה למציאות. במציאות, להוציא סקטור לא גדול של משפטנים ועורכי דין, רוב אזרחי המדינה אינם יודעים את החוק. הם פועלים במציאות על פי מיטב הבנתם ורק במקרים בולטים ונדירים יחסית הם שוכרים את שירותי עורך הדין שיסדיר את עניינם בהתאם לנורמות שעבורם הן עלומות. החוק עצמו אינו מחייב את האדם הפרטי להכיר ולדעת את יסודותיו ואת פרטי הדינים החלים עליו.
3
בניגוד למתואר כאן, במשפט העברי יש החובה לעסוק בלימוד התורה וללמדה לבנינו. לחובה זו יש היבט אישי, ויש היבט ציבורי: להנחיל את מורשת ישראל ולהורות חוק, משפט והלכה (רמב"ם, הלכות תלמוד תורה, פ"א, ה"ח). ברקע מצוי הרצון להעניק לכלל ישראל את הזכות להיכלל בשיח הלמדני ובקביעת סדר היום ההלכתי. במונחים של ימינו אנו יכולים להשליך מכאן על מוקדי הכוח וההשפעה שאינם "תפוסים" ואינם נחלת קומץ אינטלקטואלים. את התורה אין נועלים במגדל השן ואין מניחים את המפתח בידי אליטות. להפך, מחייבים כל אחד ומאפשרים לו לדלות ממאגר הידע הזה כאוות נפשו. לו רק הגענו למצב האוטופי שההלכה מבקשת להגיע אליה, הייתה לנו חברה ללא שוליים.
4
דיני השגגות המופיעים בפרשתנו נועדו להשלים את החיוב להכיר ולדעת את ההלכה. השלמה זו נעשית בצורה מרובדת כפי שניתן ללמוד מדיני השגגות המפורטים בספרות חז"ל. חז"ל דנו בדרגות השונות של הטעות והשכחה שעליהן מביאים חטאת. דרגה אחת היא של מי ששכח את כל התורה כולה ומתוך שכחה זו עבר עברות רבות. השאלה העיקרית במקרה זה היא, אם הוא נושא באחריות כלשהי לאוסף העברות שעשה בלא ידיעה. למעשה, ניתן לחייב אדם כזה רק על עצם השגגה הכללית שבאי־ידיעת התורה כולה, בלי לייחס לו אחריות לכל עברה ועברה שעבר, מפני שכל הפרותיו תלויות באותה אי־ידיעה כללית (משנה, שבת פ"ז מ"א). על גבי המשנה הזו קיימת מחלוקת אמוראים בשאלה אם יביא חטאת על כל שבת ושבת, או רק אחת על כלל השבתות שלא שמר (שבת סח ע"א). להלכה אין שיטה שפוטרת לחלוטין אדם שלא שמע מעולם על מצוות השבת. דין זה מתייחס הן למי שלא ידע כלל על השבת מפני שנשבה לבין הגויים בקטנותו, והן למי שידע ושכח את דבר קיומה של מצוות השבת (שם). ייתכן שיהיה הבדל בין אלו בספירת השגגות ומספר החטאות שיביאו.
5
התוספתא מוסיפה מקרה נוסף של אדם שהכיר וידע את איסורי התורה ואף זכר אותם, אך לא זכר במדויק את הפרטים וכתוצאה מכך לא ידע להבחין במציאות בין מקרי הפטור וההיתר לבין המקרים האסורים. אדם כזה יתחייב חטאת על כל אחת מן העברות שעבר ושחייבים עליה חטאת.
6
מן ההשוואה בין המקרים השונים ניתן ללמוד שהחטא העיקרי שעליו מובאת החטאת הוא השכחה וההתרשלות באי־הכרת הפרטים. מי שיש לו זיכרון עמום של המצוות נענש יותר ממי ששכח את עצם קיומן, ושני אלו חמורים יותר ממי שלא ידע על קיומם של פרטי מצוות ומצוות כלל (תוספתא, שבת פ"ח ה"ו).
7
שלושה טיפוסים של שוגגים נכללים בחיובי חטאת: הדמות הכמעט פיקטיבית של תינוק שנשבה, שלא הייתה לו הזדמנות לגלות את עולם הערכים השלם של אמונה ומצוות. מי ששכח את תוכן המצוות ותודעתית אינו מודע לקיומן. ומי ששכח את פרטי המצוות. שלושת המישורים של השכחה שמייצגים אלה הם: ריחוק, שטחיות ובורות. כל אלו, אסור להם להתקיים בחברה יהודית. והתורה מחייבת בגינם הבאת קורבן.
8
החובה למיגור תופעות השוליים הללו היא בסיס חשוב בדרך לחברה שוויונית. ידע וערנות הם כוח. במשפט העברי חובה זו מתבססת על הצו היום־יומי, הקבוע והמובנה של לימוד תורה. צו זה מוביל בסופו של דבר להכרח קיומה של מערכת חינוך ציבורית שתחנך למצוות ולערכי התורה. והוא זה שמטיל אחריות עונשית על השוגגים. החברה האוטופית הזאת שהתורה מסרטטת באמצעות הלכות לימוד תורה ושגגות היא חברה יהודית מודעת, מעמיקה, שלא יידח ממנה נידח.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Koren Edition 2022
רישיון המהדורה
CC-BY-NC
ייחוס ומקור המהדורה
http://www.sefaria.org/texts
הערות המהדורה
שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 326 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 244a68fa6839e592ef614282c5dfae2701f22231d6697ef75982b04e5cc0ef9f