ה' קורא לאדם
קריאה במקור
קראתי בכל לב · ויקרא · פרק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
משה מורגל בשיחות עם א־לוהים. התורה מלאה בפסוקים המתארים את שיחותיהם הפותחים במילים המוכרות: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר". הקב"ה מעיד עליו שהגיע למדרגת דיבור "פה אל פה". בכמה מקומות ניכר שמשה אף יכול ליזום שיחה עם הקב"ה ואינו תלוי בפנייתו אליו. יש ביניהם "ציר פתוח". אולי דווקא משום כך בולטת הפנייה המיוחדת של ה' אל משה בלשון של קריאה, כביכול, משה אינו זמין ומצוי לשיחה מיידית.
המדרשים עסקו לא מעט בייחודה של פניית "קריאה" זו, ורבו הפירושים.
על פי אחד הפירושים, הקריאה מסמלת את השליחות של משה:
"ויקרא אל משה".
זה שאמר הכתוב: 'אז דברת בחזון לחסידיך ותאמר שויתי עזר על גבור הרימותי בחור מעם' (תהילים פ"ט, כ),
אף על פי שדיבר הקדוש ברוך הוא עם אדם הראשון, וצוהו על עץ הדעת, הוא לעצמו היה בעולם,
וכן נח אעפ"י שדיבר עמו הוא היה תמים בדורותיו,
וכן אברהם וכן יצחק וכן יעקב יחידים היו בעולם,
אבל משה כמה צדיקים [היו בעולם], שבעים זקנים, בצלאל ואורי ואהרן ובניו והנשיאים, ולא קרא מכולם אלא משה (תנחומא, ויקרא ה).
זה שאמר הכתוב: 'אז דברת בחזון לחסידיך ותאמר שויתי עזר על גבור הרימותי בחור מעם' (תהילים פ"ט, כ),
אף על פי שדיבר הקדוש ברוך הוא עם אדם הראשון, וצוהו על עץ הדעת, הוא לעצמו היה בעולם,
וכן נח אעפ"י שדיבר עמו הוא היה תמים בדורותיו,
וכן אברהם וכן יצחק וכן יעקב יחידים היו בעולם,
אבל משה כמה צדיקים [היו בעולם], שבעים זקנים, בצלאל ואורי ואהרן ובניו והנשיאים, ולא קרא מכולם אלא משה (תנחומא, ויקרא ה).
למשה קדמו אדם הראשון, נח ואחריהם אברהם, יצחק ויעקב, שעם כולם דיבר ה'. משה מתייחד בשני מובנים: האחד — הוא אינו בן יחיד. יחד עמו כמה צדיקים בדורו, שאף הם נבחרי ה'. ייחודו של משה הוא בכך שהוא נושא על עצמו נטל של שליחות. הקריאה היא קריאה לדגל, היא הצבה בתפקיד.
פירוש אחר במדרש מתייחס אל הקריאה כאל קריאת שם:
וכן הוא אומר ויקרא אל משה,
גדול היה משה,
ראה מה כתיב: 'ויקרא א־להים לאור יום' (בראשית א', ה),
זו קריאה וזו קריאה (תנחומא, ויקרא ו).
גדול היה משה,
ראה מה כתיב: 'ויקרא א־להים לאור יום' (בראשית א', ה),
זו קריאה וזו קריאה (תנחומא, ויקרא ו).
ה' קורא למשה בשם כשם שהוא קורא לאור — יום. "זו קריאה וזו קריאה". ניתן לבאר השוואה זו בכמה אופנים. בפשטות, כשיש שיחה שוטפת אין צורך לקרוא, ואין צריך לכנות זה את זה בשם. השיחה קולחת ומתמשכת. הקריאה הולמת מצבי ריחוק שבהם נדרשת הגברת הקול.
ההשוואה לקריאת ה' לאור יום בששת ימי בראשית, מוסיפה לקריאה למשה משמעות של בריאה חדשה. בנוסף, האור הוא רב אנפין. יש אור שמאיר באפלה ויש אור מטאפורי, ועוד תופעות אור מגוונות. אך יש אור שהוא יום, כלומר, שהאור שבו הוא רק סימן למהות הרחבה יותר שהיא יום. משה הוא תופעה שלמה, הגדולה מסך חלקיה. כמובן, אין זו הפעם הראשונה שבה נוצרת השוואה בין משה לאור. כשנולד, כתוב על אמו — "וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא". וחז"ל מפרשים שנמלא הבית אורה, בין השאר בשל הלשון המקבילה לבריאת האור של ששת ימי בראשית: "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב".
ניתן לחשוב על הקריאה גם בדרך אחרת וחדשה. בדרך כלל מקובל שהאדם הוא הקורא אל ה'. "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּ־הּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָ־הּ" (תהילים קי"ח, ה). "אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא וְאֶל ה' אֶתְחַנָּן" (תהילים ל', ט). בחיים השוטפים הקב"ה מלווה אותנו בשקט ובלי בולטות מיוחדת. רק ברגעי משבר מיוחדים בשעות קשות, האדם נזקק לפנות אל ה' ולקרוא לו, כדי לוודא שהלפיתה לא רפתה.
אולם פשוט שבאותם רגעים עצמם, ה' הוא שקורא לאדם, מצפה לשמוע את קולו. כך גם בפרשתנו, ה' קורא למשה בפתחו של ספר ויקרא, העוסק בחטא ובכפרה. בשגרת עבודת ה' יש מפעם לפעם הבלחות של הקרבה על חטא, שיש בהן קריאה ובקשה. אותן קריאות תחנונים אל ה' הן ביטוי לקיומה של הזמנה גם מצדו, קיומה של קריאה מגבוה. ה' הוא הקורא אלינו בקראנו אליו.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Koren Edition 2022
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://www.sefaria.org/texts
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 326 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 244a68fa6839e592ef614282c5dfae2701f22231d6697ef75982b04e5cc0ef9f