קריאה במקור

קראתי בכל לב · וירא · פרק 6

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
נציב מלח
2
פרשתנו עמוסה בסיפורים של סבל אנושי. מסיפורם של הגר ובנה המגורשים, ועד פרשת העקדה. אחד מסיפורי הייסורים האלה הוא סיפורו של לוט. לוט יוצא בעור שיניו מן המקום שהיה לו בית. חתניו נותרים מאחור ובנתיב ההימלטות הוא מאבד גם את אשתו בדרך משונה: "וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח".
3
מה קרה לאשת לוט? הפירושים לארוע רבים ושונים, ובעיני, פורסים פירושים אלה דרכי התמודדות שונות עם אובדן ועם יסורים.
4
הפירוש המוכר ביותר הוא זה המובא בבראשית רבה:
5
ותבט אשתו מאחריו, ר' יצחק אמר שחטאה במלח,
באותו הלילה שבאו המלאכים אל לוט מה היא עושה,
הולכת אל כל שכינותיה ואומרת להן תנו לי מלח שיש לנו אורחים,
והיא מכוונת שיכירו בהן אנשי העיר.
על כן: ותהי נציב מלח.
6
המדרש מנסה להצדיק את דינה של אשת לוט המרשעת. עינה הייתה צרה באורחים, שאת חייהם סיכנה בדרך אלגנטית ומתוחכמת: לא סיפרה מפורשות שיש לה אורחים, אבל גרמה לאנשים להבין את זה בעצמם. מעשה אשת לוט חמור פעמיים לדעתי — פעם אחת מפני שלא חסה על האורחים, לא הגנה עליהם, כמצופה, אלא להפך: ניצלה את הכנסת האורחים כדי לפגוע בהם. ושמא פעם נוספת מפני שסיפרה לעצמה שהיא צדיקה, שהיא מטפלת באורחים.
7
הצידוק שניתן במדרש למיתתה המשונה הוא של "מידה כנגד מידה". זה מדרש קליט, הוא מספר על תככים של אישה, ומתאר מציאות אוטופית שבה היינו רוצים להאמין. אין עונש, אין מוות ואין יסורים בלי חטא. הרעיון הזה נותן מרגוע בדרך כלל, למי שאינו חווה את הסבל בעצמו. הוא מצליח להקפיא את הרע בתוך נציב מלח.
8
וכבר כתב הרב סולובייצ'יק:
9
הרע הוא עובדה שאין להכחישה, ישנו רע, ישנו סבל וישנם יסורי שאול ותופתה בעולם. מי שרוצה להטעות את עצמו על ידי היסח הדעת מן הקרע שבהוויה ועל ידי רומנטיזציה של חיי האדם, אינו אלא שוטה והוזה הזיות... בהסתכלות החלקית של האדם הסופי אין הטוב המוחלט שביצירה נחשף... ישנו רע שלא ניתן לפירוש ולהבנה. ('צדיק ורע לו', בתוך איש האמונה, עמ' 67).
10
הרמב"ן מציע דרך שונה ומסביר שאשת לוט בסך הכול נדבקה מן החיידקים שהסתובבו באוויר. היא לא ברחה מספיק מהר, ולכן חלתה ומתה.
11
כי הראות באויר הדבר ובכל החולאים הנדבקים יזיק מאוד וידיבקם וכן המחשבה בהם. ולכן יסגר המצורע וישב בדד... ולכן היתה נציב מלח,
כי באת המכה במחשבתה כאשר ראתה גופרית ומלח היורד עליה מן השמיים, ודבקה בה.
12
גם ר' אליעזר אשכנזי (המאה השש־עשרה) בספרו מעשי ה' מבאר את הסיפור בדרך הטבע:
13
כי ידוע כאשר יוליך הרוח השלג וימצא איש או אילן עומד יתעכב עליו השלג ויכסהו, מה שאין כן כשהוא רץ והולך,
וזה אומרו פן תדבקני הרעה, שגם לאחוריו בהיות זרם השלג או המלח והגפרית מופלג שידבק לאחוריו, גם זה ינצח את האדם ויפילנו כשיכבד עליו,
ועד היום במדברות אשר נמצא בהם החול הדק כאשר יבא רוח ויקים מן החול ההוא ויוליכנו אל מקום אחר, אם בדרך ימצא איש או עץ שם ינוח החול ויעשה גל על האיש ההוא או העץ ההוא.
14
לפי דבריו, מי שאינו בורח מהר מן הצונאמי נתפס ברשתו. דברים קבועים ועומדים כמו עצים מתכסים בקלות בשלג או בעפר. ורק הדברים הנעים במהירות אינם נלכדים ברשת איתני הטבע.
15
הרמב"ן בדרכו ור' אליעזר אשכנזי בדרכו עוקרים מסיפור הסבל את הצורך לפנות אל הקב"ה ולתהות מדוע עולל כל זאת. הסיפור של אשת לוט הוא סיפור טבעי, הסבל הוא תוצאה של שרשרת נסיבות מוכרת. אנשים נדבקים במחלות שונות בסיבתיות ידועה, והעניין הוא סטטיסטי לחלוטין. אשת לוט לא נשמרה מספיק מפני המגיפה ולכן לקתה בה. השרשור הסיבתי הזה עוקר את הצורך אומנם להרהר בשאלות הקשות כלפי שמיים, אבל הוא מותיר את לוט ואת הסובבים מלאי רגשי אשם ונקיפות מצפון על שאולי היו יכולים למנוע את האסון.
16
אבן עזרא קורא את הפסוק בצורה שונה לחלוטין, לשיטתו, הפסוק כלל אינו מתאר את מותה של אשת לוט אלא מספר לנו שהיא מביטה לאחור ורואה כיצד הופכת סדום לנציב מלח. פירוש זה קשה, כפי שמקשים עליו חלק מן הפרשנים. שהרי אם כן, לאן נעלמה אשתו של לוט? קריאה מסוגו של האבן עזרא יש בה הדחקה של הסבל, ונסיון לדלג מעליו. להשכיח אותו, ולהמשיך הלאה.
17
פירוש אחר לגמרי מציע המדרש (המאוחר יחסית) פרקי דר' אליעזר:
18
ואמר להם אל תביטו אחריכם,
שהרי ירד שכינתן של הקב"ה שימטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש,
עדית אשתו של לוט נכמרו רחמיה על בנותיה הנשואות בסדום,
והביטה אחריה לראות אם היו הולכות אחריה אם לאו.
וראתה אחריה השכינה, ונעשית נציב מלח, ועדין היא עומדת.
19
המדרש הזה מתאר את דרך ההתמודדות של אשת לוט עם המצב המייסר שאליו נקלעה, משפחתה נתונה בתוך מסע המסכן את חייהם. היא ממאנת לקבל את הוראת המלאכים שלא להביט לאחור. ההבטה לאחור היא סמל לחוסר היכולת להשלים עם המצב החדש. הוא מבטא את הערגה וההשתוקקות למצב הקודם. כאילו אפשר לחזור לנקודה שבה הכול השתבש, ולתקן. הופעת נציב המלח מתפרשת כאן בדרך רעיונית־סמלית. הניסיון של אשת לוט להקפיא ולשמר את המצב הקודם נדון מראש לכישלון — אי־אפשר לפקוח את העיניים ולגלות שהכול היה חלום, אי אפשר לחזור בזמן ולתקן את הטעות הגורלית הבלתי נסבלת והמטרידה. שאלת ה"אילו" היא שאלה מכשילה, היא מערערת על המציאות עצמה. היא ניסיון לראות את השכינה, לחשוף את מהלכיה הנסתרים. והשאלה הזו גם גורמת לקיפאון, הופכת אדם חי ונושם לאי של מליחות חסרת חיים.
20
המדרש הזה אינו מסתיים כך. הוא מוסיף תמונת המשך:
21
כל היום לוחכים אותה השורים ויורדת על רגליה,
ובבוקר צומחת, שנאמר: ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח (שם, כו).
22
המתח בין השוורים המכלים ובין הצמיחה דווקא מתוך הכיליון הוא מתח נורא שכנראה מתאר גם את הקושי והמבוכה הפנימיים. בין להיות נציב מלח ובין לצמוח מן הייסורים (כפי שמבאר רש"י בישעיהו "מצבתה נטיעתה"). ואולי זאת השאלה הגדולה וההתמודדות הבלתי פוסקת של המתאבל, האם לזנוח את ההתבוססות בסבל ולהתמקד בנטיעה ובצמיחה. האם נציב מלח או צמיחה מחודשת.
23
האם מצאנו כאן מרפא או פתרון לשאלת הסבל? כנראה שלא. יש התמודדויות שונות ותג מחיר כואב לכל דרך, ותפילה, משאלה אחת הנלחשת מתוך עולם שברירי: ואל תביאנו לידי ניסיון.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Koren Edition 2022
רישיון המהדורה
CC-BY-NC
ייחוס ומקור המהדורה
http://www.sefaria.org/texts
הערות המהדורה
שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 326 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 244a68fa6839e592ef614282c5dfae2701f22231d6697ef75982b04e5cc0ef9f