קריאה במקור

קראתי בכל לב · פנחס · פרק 3

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
סרח בת אשר
2
במניין שבפרשתנו יש חריגה מעניינת בהזכרתה של סרח בת אשר. ברור לחלוטין שהמניין הוא של גברים בלבד, נשים אינן נזכרות בו כלל, אף שהדעת נותנת שאם נולדו ילדים הרי סטטיסטית ביניהם נולדו גם בנות.
3
מנייתה של סרח, אם כך, מחייבת הצדקה והסבר. אחד ההסברים הוא שסרח נזכרה כבר בין יורדי מצרים בפרשת ויגש, בתוך בני אשר: "וּבְנֵי אָשֵׁר יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחֹתָם" (בראשית מ"ו, יז). וכך כותב ר' יוסף בכור שור: "לפי שזכרה עם יוצאי מצרים מנאה עמהם כאן". כמובן, שאזכורה בשני המקומות מלמד על אישה מיוחדת שהאריכה ימים מאוד. אין תיעוד בתורה למהלך חייה ולשינויים בחיים שעמם נאלצה להתמודד, לעצב הגלות והשעבוד, ולשמחת הפדיון והגאולה. ברור שמאחורי הזכרת שמה מסתתר עולם ומלואו, והדבר מעורר סקרנות גדולה.
4
המדרשים אכן מלאים בפרטים ססגוניים המבקשים לצייר בפנינו את דמותה המיוחדת. בפרקי דרבי אליעזר מתואר שסרח היא זו שנתנה את חותמת הכשרות למשה רבינו בתחילת דרכו, כשהוא מגיע עם הבשורה שלפיה הוא בא לגאול את עם ישראל ממצרים:
5
ואשר בן יעקב מסר סוד הגאולה לסרח בת אשר. וכשבא משה ואהרן אצל זקני ישראל ועשו האותות לעיניהם, הלכו זקני ישראל אצל זקנתם סרח בת אשר ואמרו לה: בא איש ועשה אותות לעינינו כך וכך.
אמרה להם אין באותות האלו ממש.
אמרו לה והלא אמר לנו "פקד פקדתי אתכם" [שמות ג', טז].
אמרה להם: הוא האיש שעתיד לגאול את ישראל ממצרים (פרק מח).
6
על פי המדרש הזה זכתה סרח למעמד של פוסקת הדור ויודעת ח"ן, יושבת ב"מועצת גדולי התורה" וממליכה מלכים בהבל פה. גם היגיון בריא משתקף מתגובתה: סרח מלגלגת על הרעיון ש"טיפוס" העושה ניסים ואותות יזוהה כמשיח הגואל. רק השימוש בקוד המסור לה בסוד מבית יעקב אבינו, קוד המעיד על תודעת רציפות של "פָּקֹד פָּקַדְתִּי", של זיכרון וחיבור לעולם הזוהר של ימי האבות, רק הוא מזוהה אצלה כסימן מסימני הגאולה.
7
במכילתא דרשב"י סרח נזכרת כמי שמשמרת את הזיכרון ההיסטורי של עם ישראל משעת ירידתם למצרים, ככל הנראה בשל גילה המופלג. על כן, כשמשה מבקש להוציא את בני ישראל ממצרים ולקיים את השבועה ליוסף להעלות את עצמותיו ממצרים, הוא פונה לסרח בת אשר ש"נשתיירה מאותו הדור", שואל אותה היכן יוסף קבור, והיא באמת מדריכה אותו אל מקום הקבורה (מכילתא דרשב"י פי"ג וכן תוספתא, סוטה פ"ד ה"ז).
8
גם יוכבד הייתה מבאי ויוצאי מצרים אבל ככל הנראה הייתה צעירה מדי במות יוסף ועל כן הייתה זו סרח שימשה כספר היסטוריה חי, ולא יוכבד (ראו סדר עולם רבה פ"ט).
9
אולם לפי חלק מן המדרשים הסיפור של סרח בת אשר לא תם כאן, במסכת כלה היא נמנית בין אלו שנכנסו בחייהם לגן עדן (מסכת כלה רבתי פ"ג) באופן מסוים בדרך זו הם תיארו את סרח כ"רעיון", וכרעיון נצחי. במדרש קהלת רבה היא מזוהה כאותה אישה חכמה שדרשה מיואב שלא להמיט אסון על עיר שלמה בישראל, על אבל בית מעכה, בשל מרדו של שבע בן בכרי וצלחה בכך (שמואל ב', כ'):
10
דבר אחר:
"טובה חכמה" זו חכמתה של סרח בת אשר,
"מכלי קרב" מכלי קרבו של יואב,
שנאמר "ותקרא אשה חכמה מן העיר" (קהלת רבה, ט).
11
הופעתה של אישה זקנה וחכמה משלומי אמוני ישראל גורמת לחז"ל לזהות אותה כסרח בת אשר. כמובן, ששנות דור חלפו מאז יציאת מצרים, ושהקישור בין הדמויות אינו סביר. על כן צריך לומר שהקישור הוא רעיוני ומסביר בדרך נוספת את עומק דמותה של סרח. שוב צצה זקנת השבט, הדואגת לשלמות העם וגם מביאה איתה מחשבות והשקפות 'של פעם', תודעה מאוד חריפה של אחריות לאומית ולכידות חברתית. העובדה שסרח "מכירה את הסיפור", שהיא החליפה חיתולים לנכדיו של יעקב אבינו ושהיא כבר ראתה הכול, הופכת אותה לבעלת מעמד ייחודי של הקול השפוי הפנימי. בזכות סרח ניתן לראות את התהליך הממושך של התפתחות עם ישראל לדורותיו, לא כסיפור לאנשים בעלי שורשים, אלא כסיפור חי, כרצף מוחשי. בקיומה מייצרת סרח פרספקטיבה ארוכה ושלמה ויש לכך השלכות מעשיות מחייבות.
12
דמותה של סרח נבנית גם בדרך פרשנית נוספת ובמסלול שונה לחלוטין מזו שתארתי עד כאן.
13
סרח מתוארת כמי שהייתה בת אשתו של אשר ולא בתו ממש. ועל כן, גם קיבלה נחלה בארץ כיוון שלא היה לה אב, הדבר גם מסביר מדוע בחומש בראשית היא נזכרת כאחותם של בני אשר ולא כבתו של אשר. תורה שלמה נלמדת ממנה על נושא הייחוס ועל מעמדה של בת מאומצת ההופכת לבת ממש. לשיטה זו סרח היא ענף שנספח אל בני יעקב, בני ישראל, ואל תולדותיהם. ככזו, היא עוגן לעיון בשאלות הלכתיות מגוונות בנוגע ליוחסין, ולמערכות יחסים משפחתיות שבין אב לבתו המאומצת.
14
דרך טיפולם של חז"ל בדמותה של סרח מאפיינת את עבודתם בפרשנות התורה. סרח נזכרת פעמיים בתורה בסך הכול. בשני המקומות היא נזכרת כחלק ממניין ארוך של שמות אנשים שברובם הם אנונימיים בדרך כלל ואין לנו מידע רב בקשר אליהם למעט העובדה שהיו חלק מהשושלת של עם ישראל. בדרך כלל רשימות ארוכות כאלה מרצדות מול עינינו ונדמות כאינפורמציה חסרת חשיבות.
15
במסכת פסחים מובאת מימרת רמי בר רב יודא בשם רב:
16
אמר רמי בר רב יודא אמר רב:
מיום שנגנז ספר יוחסין תשש כחן של חכמים, וכהה מאור עיניהם.
אמר מר זוטרא: בין אצל לאצל טעינו ארבע מאה גמלי דדרשא (פסחים סב ע"ב).
17
זו אמירה מאוד משונה. מה הוא הדבר שישנו בספר יוחסין שאובדנו מכהה את מאור עיניהם של חכמים? מה כבר ניתן לדרוש על פרק בדברי הימים (בין אצל לאצל = מפרק ח לפרק ט בדברי הימים) שמצריך משאיות כדי לשאת את הדרשות שנעלמו ושנדרשו עליהם? מה כבר יכול להיות מסעיר ברשימת שמות כאלה ובדרשות עליהם?
18
דבר ראשון שלימדונו חכמים בדרשותיהם על סרח הוא שכל שם ושם הוא עולם ומלואו. מקובלנו שהדורות פוחתים. זאת אומרת, שבין עליית עזרא להופעת הזוגות, היו מאות שנים של חכמי סנהדרין, שבהם אבות בתי דין וראשי סנהדרין, שאין לנו אפילו מושג מה שמם. מה היה גודל הספרייה שהייתה לנו אילו נשמרו קורות חייהם, חידושיהם בתורה ובהנהגת עם ישראל, קצת על המחלוקות ועל הפוליטיקה ביניהם ועוד. ברשימה שבין 'אצל' ל'אצל' מתוארים אישים שהיו ראשי משפחות בישראל בפרק זמן שנמשך מאות שנים. אילו כתב תומס מאן רומן על כל אחד מהם היו לנו ארבע מאות גמלים טעונים, כפשוטו, ללא כל מליצה. יש להניח שלא מעטים ביניהם היו שווים מחקר רציני, ועבודות דוקטורט לא פחות מדמויות אחרות שזכו לכך.
19
מן הדרשות על סרח אפשר ללמוד גם על שיטת העבודה החז"לית לחילוץ תובנות מתוך טקסט מינימליסטי. פעם הייתה ברדיו תוכנית חידון מוזיקלי שנקראה תו השעה. על ידי השמעת צלילים ספורים נדרשו אנשים לזהות את השיר כולו.
20
זה מה שעשו חז"ל בעבודתם העדינה, בקבצם פרט לפרט, ובלמדם הגלוי על הסמוי. כמובן שאין כוונתם של חז"ל במדרשים השונים לדווח לנו על מה שבאמת אירע. הם ניסו לתת פשר ומשמעות לדמות כפי שמצטיירת כסרח בעיניהם מתוך המידע המועט הנמצא בפניהם. כיוון אחד הוא לטפח את עצם חריגותה (בת מאומצת) והכיוון האחר הוא ללכת בעקבות אריכות ימיה, וההצעה־הבנה שיש לה מידע ממקור ראשון על מעשים ואירועים שעבור אחרים הוא מסורת רחוקה. סרח בת אשר לא מתה. היא נכנסה לחייה בגן עדן. סרח בת אשר יכולה לחיות בתוכנו, היא היכולת לספר את הסיפור שלנו מימות יעקב אבינו ועד היום בדרך שתשנה את הפרספקטיבה שלנו על עם ישראל בכללותו.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Koren Edition 2022
רישיון המהדורה
CC-BY-NC
ייחוס ומקור המהדורה
http://www.sefaria.org/texts
הערות המהדורה
שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 326 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 244a68fa6839e592ef614282c5dfae2701f22231d6697ef75982b04e5cc0ef9f