אבי עזר · ויקרא · פרק 26 · פסוק 21

קרי והנה כתוב כחטאתיכם. הנה הרב מביא ראיה לדבריו שכתב לעיל ואין על חטאתיכם להוסיף שבעה וכו' וטעם על חטאתיכם בעבור חטאתיכם וכו' ונכון דבריו. ומה שאמר ישעיה כי לקתה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה פרשתי באופן אחר ואף שאינו נוגע לכוונת זה החיבור אפרש לך בחפזון נמרץ אפס קצהו. הלא כבר ידעת כי כל עונשים אשר הקב"ה מייסר האדם על חטא העבר מייסרו בעונשים הדומים למין אשר חטא למען יוסר ולמען ידע באמת כי לא מקרה הוא אך יד ה' נגעה בו למען סור משאול נפשו וגם יתן אל לבו שלא לחטוא עוד כהנה. אולם אם אדם חטא פעמים רבות והכל עשוי לו כהיתר אז ננעלו לפניו דרכי החקירה בעונשו ומייסר לו ה' בעונשים זרים אשר לא יוכל לתת אל לבו כי מפני הרעה נענש רק דמה בנפשו שקר לאמר כי מקרה היא ולא ה' פעל כל זאת וזה שנאמר אם תלכו עמי קרי דהיינו שתחשב בלבך כי אין שכר לעושי טוב ואין רע והכל במקרה אף אני איסר אותך בעונשים שתחשוב שהמה מקרים וכל הצרות אשר יבואו עליך לא יצילוך לתת אל לבך לשוב בתשובה. כטעם ואני אחזק את לבו. וכבר הארכתי לפרש זה הפסוק באופן אחר ואם ראה אדם שיסורים באים עליו יפשפש במעשיו כדי שירגש כי באים היסורין לחטא שקדם. אם איש בינות הוא מפשפש ומצא הרבה מכדי מדתו וחש בנפשו להתחרט על כל קוץ וקוץ שעשה בשוגג חשב בעיניו לעון גדול ואף שהקב"ה מחל לו כבר על כל נעלם כי מרוב יראתו חשב כל פסיעה ופסיעה בנטותו מעט מדרך הישר לחטא גדול ועצום ואף כי היסורין היו רק על חטא אחד וזה שאמר הנביא כי לקתה מיד ה' כפלים כי בית ישראל כבר הלכו בדרך סלולה וקבלו עונשם באהבה ולא חשבו אותם למקרה רק יודעים כי יד ה' נגעה בהם ולקחו את עונשם יתר מכדי מדתם כאשר הזכרנו מאיש בינות שהבאנו. וזה לקחה כפלים ובזאת נרצה עונם כי כל לבבות הוא דורש ומריח את ריח ניחוחם כמו שהזכרתי בפרשת ויקרא על פסוק ריח ניחוח: