שפתי כהן על התורה · דברים · פרק 13 · פסוק 5

אחרי ה' אלהיכם תלכו ואותו תיראו ואת מצותיו תשמרו ובקולו תשמעו ואותו תעבודו ובו תדבקון, ששה ענינים כנגד ששה תיבות שביחוד שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, ובו תדבקון כנגד אחד שכביכול שמתבלעים בו, ומההליכה שהיא אחרי ה' תלכו בא מדרגה אחר מדרגה עד שיבא לידבק בו. והרב בחיי ז"ל כתב אחרי ה' אלהיכם תלכו, כענין שכתוב והלכת בדרכיו, ואותו תיראו מלחקור אחר עצמותו אלא אחר פעולותיו, ואת מצותיו תשמורו זו תורה שבכתב שהוא תרי"ג מצות ובקולו תשמעו הם הנביאים. וגם זה כולל תורה שבעל פה שהיא קבלה מן הנביאים בענין ששנינו משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה, ואתו תעבודו זו תפלה, ובו תדבקון, שאפילו בשעת שאתם עוסקין בדבר הרשות תדבקו בו מחשבותיכם ולא תפרדו ממנו כהרף עין, כענין שכתוב שויתי ה' לנגדי תמיד או אפשר עוד לומר שהוא הבטחה אל שכר עוה"ב, ובא ללמד שאם אנו נקיים. האזכרות שהזכיר שנלך אחר מדותיו ונירא אותו ונשמור תורה שבכתב ושבעל פה ונעבוד אותו בתפלה, יבטיח אותנו שנהיה דבקים בו בסוף, והדבקות הוא שנדבק באל הקדוש שהוא שכר עוה"ב ע"כ. ומה שאמר שהוא שכר העוה"ב, כמו שאז"ל עוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתיה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה, זהו הדבקות שאין להם מזון אלא בהבטת פני שכינה, ואם ח"ו לא יביטו זהו הכרת שאין לנפש שום הנאה אלא אדרבא יש לה נזק, כאשר יארע לגוף אם לא יאכל ימות מלבד נזקים אחרים כאשר אין השגחתו בו. והרב רקאנטי ז"ל כתב ז"ל יקראנו הכתוב נביא על פי עצמו שיאמר ה' דבר בי בהקיץ ואני שלות לכם שתעשו כך. ויתכן שירמוז הכתוב למה שהוא אמת, כי בנפשות קצת האדם כח נבואיי ידעו בו העתידות לא ידע האיש מאין יבא לו אבל יתבודד ותבואהו הרוח לאמר כך יהיה לעתיד בדבר פלוני, ויתפלאו הפילוסופים לא ידעו סבת הענין, אך הענין נתאמת לעיני רואין, אולי הנפש בחדושה תדבק בשכל הנבדל תתכוין בו, והאיש הזה יקרא נביא כי מתנבא הוא, ועל כן יבא האות והמופת אשר יאמר ע"כ דבריו ז"ל. ולא ידעתי מה צורך לזה. כי אפשר שהאיש הזה מתנבא ברוח טומאה כנביאי עכו"ם, והנה חרטומי מצרים בלהטיהם היו עושין בקצת המופתים כמשה רבינו ע"ה בשליחות השי"ת, ע"כ: